יש אלבומים שמוחמצים שלא באשמתם. לפעמים אלבומים "אסרטיביים" יותר מהם נדחקים קדימה ברעש וגוזלים את מכסת המקום. לעיתים הם נעלמים בין הכיסאות – לא מספיק מיינסטרימים כדי להישמע על במות האמצע, ולא מספיק אלטרנטיביים כדי להופיע בקצוות. יום כיפור זו הזדמנות לכפר על חטא חוסר ההתייחסות שלנו לכמה אלבומים מיוחדים משנת תשס"ט. אם לדעתכם החמצנו אלבומים ראויים נוספים – זאת ההזדמנות להוסיף אותם בתגובות. סליחה מכל מי שהגיע לו יותר ועדיין לא הגענו אליו וגמר חתימה טובה.

המקורי: "גשמים שעוד ירדו", "חם ומחמם בום", "הד ארצי"

"יש אנשים סוד עליון, אפילו בקניון", שרה הלהקה הירושלמית הסימפתית "חם ומחמם בום" באלבום הבכורה שלה, "גשמים שעוד ירדו". במוזיקה הרוקית-פופית שלהם, המנוגנת היטב, יש מתיקות מעקצצת, שמתבטאת גם במילים. הנושאים מקוריים ונעים בין לקיחת אחריות אישית על האושר ("למה השמש") ועד עקרות ("רוני עקרה"), כולל מחוות לבוב דילן ולאונרד כהן. דן תורן הפיק, חיים שמש ניהל אומנותית יוסי סוויד כתב, הלחין, מנגן ושר, ושרים ומנגנים איתו: אליה לוי, יריב קוק, עתני אורון, יובל גרשטיין, טל גור ואודי שלמה.

העדכני: "The Alchemystique", הפרויקט של נטע וייסמן, "נענע"

כשברי סחרוף מבצע את השיר "A Fallen Angel" באלבום "The Alchemystique" של נטע וייסמן, זאת לא סתם מחווה גימיקית. וייסמן – מאושיות ה"ניו וייב" הישראלי, הוא חלק מהסצינה הפורטיסחרופית המיתולוגית בראשיתה. ביחד עם סחרוף ורמי פורטיס, הוא היה בלהקת S.O.B"" – גלגול מוקדם של להקת "מינימל קומפקט", הקים עם פורטיס את ההרכב "זבוב", השתתף ב"פלונטר" וגם הקים את הלהקה "מאדאם "E.

לפני כמה חודשים יצא האלבום "האלכימיסט", שאותו וייסמן הפיק, עיבד והלחין, והוא גם מנגן בו. הזמרים הם דנה לוי, דנה לוטרמן, אוהד בר, וכאמור ברי סחרוף בשיר אחד. התוצאה היא רוק עדכני יפהפה, אוורירי וגם דחוס, מרקיד וחרישי.

הנאיבי: "עולים", "המעליות", "עידן שלישי הפקות"

אריה נפתלי, מנהיג להקת "המעליות", הקים בעבר את "אין ספק" – להקת רוק דתית (שנוהלה על ידי הדרה לוין-ארדי, בימים שטרם הבינה שהיא מוזיקאית בעצמה) ועבד בין השאר עם "הרב המזמר"  שלמה קרליבך. הוא הגיע לארץ מסן פרנסיסקו, והמוזיקה שלו ספוגת השפעות משם ברוח שנות השבעים. גם שאר חברי "המעליות" באים משם: רוב שטיינר, תום קורן ומייקל רוט, והם נוהגים לערוך מופעי מחווה לאחד ממקורות ההשראה שלהם, "הגרייטפול דד".

האלבום "עולים" הוא יצירה יפה ומגוונת, מנוגנת מצוין, שקטה וסוערת, ולפעמים גם פסיכדלית, עם רוח נאיבית שוחרת טוב, וגם הומור עצמי, למשל בשיר הלוזרים: "השיר הזה מוקדש ללוזרים /  שמן, נמוך או מכוער / לכל העופות המוזרים / רק בשבילם אני שר… / מגיע לנו שיר אחד".

פורסם ב-ynet ב-27.9.09 לכבוד יום כיפור תש"ע