חרוזיו של חנוך לוין, שנודע בעיקר כמחזאי, תמיד גירו את טובי המלחינים והזמרים הישראליים. הם מוקפדים וקצביים – ובשירים שעליהם הונחו יש ציוריות, ביקורתיות, ישירות וסרקזם לצד חמלה ויופי שמציץ מחרכי הכיעור והבוטות. התוצאה היא קלאסיקות שממשיכות להיווצר ולהתעדכן, כולל אלבומים שלמים המבוססים עליהם (בנוסף לאלבומי המחזות "את ואני והמלחמה הבאה" ו"מלכת אמבטיה"), עם מנגינות חדשות. רשימה חלקית של אלבומים המוקדשים לשיריו: אבי טולדנו שר חנוך לוין (1990), דודי לוי – פרויקט חנוך לוין (2000), חיי המתים – עמית פוזננסקי […]