יהודה פוליקר נראה נבוך. הופעת הבכורה בקיסריה של מופעו החדש עמדה להסתיים אמש (מוצ"ש) – בלי הדרנים, אבל עם 40 שירים בשלוש שעות. "נסיים בשיר"… התחיל להכריז, אבל הקהל לא הניח לו לסיים את המשפט וסירב להיפרד ממנו. מכמה כיוונים נזרקו אליו שמות של שיריו, מופצרים להישמע. "אם היה אפשר את כל השירים", הוא מלמל, "היינו יושבים פה עד הבוקר". ההתחלה היתה פחות מרגשת. הרוק'נרול שפוליקר העתיר על הקהל נשמע מדושן ושבע, משופשף כמו הטישרט שלבש. מקצוען, אבל בתור שכזה […]

  בימים של אריזות נוצצות, שמתקיפות את העיניים בברקים אגרסיביים של ויזואליה, מוזר להתבונן בעטיפת אלבום הבכורה של יוני פוליקר. אין ספק שהיא לא מזמינה להאזנה. האפרוריות הבוטה שלה מרתיעה, והשם, "כלום", מעורר את התהייה "אז למה בכלל לטרוח"… אבל אז מקשיבים למוזיקה ומתברר שבניגוד לשם, יש בו הרבה. פוליקר, יוצר מסקרן, כתב והלחין את השירים, וגם הפיק מוזיקלית את האלבום, עיבד אותו וניגן בגיטרות, בבס, בבוזוקי ובקלידים, ואת כל אלה הוא עושה בכישרון. יש לו קול חם, מעורר אמפתיה, חזק […]