בפתח האלבום "שרים הדודאים 2" נראה דיוקנו של בני אמדורסקי ז"ל, שצויר על-ידי ישראל גוריון, חברו לצמד "הדודאים". הראש בפורטרט דומה לכד, וכנראה שזה לא מקרי. אמדורסקי – שהאלבום יצא השבוע, ממש ביום הולדתו ה-87 – הוא כלי הקיבול שממנו נגמעת האנרגיה המוזיקלית הזו. כבר כמעט 10 שנים גוריון ואיתו אסף אמדורסקי – שגם הפיק ועיבד את האלבום – מושקעים יצירתית בחומרים של הדודאים. הופעות מבוקשות ואלבום מצליח כבר מאחוריהם, ובכל זאת, רוב הרפרטואר העצום של הצמד המקורי עדיין משווע למגע המחודש של הצמד הנוכחי בשירים הישנים.

ואיזה מגע מוזהב. הקלאסה הקלאסית ממשיכה להישמר בקנאות, אבל העיבודים רעננים. כמעט בכל אחד מהשירים יש טוויסט עדין וחד כאחד, שמוציא ממנו החוצה ניצוצות ששקעו פנימה ומשייף עוד יותר את הברק. כך היה ב"שרים הדודאים" הקודם, שיצא לפני חמש שנים, וכך באלבום הזה, אבל הפעם יש חידוש נוסף. במילה אחת: אורחים, ובייתר פירוט: מארינה מקסימיליאן, יהודית רביץ עם "רבע לאפריקה", שלומי שבן ויהודה פוליקר. כל אחד מהם מוסיף את הצבע שלו – לא רק בקולו, אלא גם באישיותו – והשירים, שלכאורה כבר לא ניתן לעשות איתם דבר, כי הם כבר מושלמים בביצוע הזוגי – מתעלים עוד יותר. וכך, מקסימיליאן ב"תפוח חינני" מתלכדת עם הצמד לכדי משולש קולות מרהיב וב"שיר התן" הפחות מוכר היא מוסיפה בנומך קולה מסתוריות עגמומית. רביץ ב"דבקה רפיח" היא כמו חזנית בתפילה כשהגברים עונים לה וכולם מתמזגים בפזמון. שבן והפסנתר ב"סימן שאתה צעיר" הוא לוליין של הבעה, ופוליקר ב"שי" של רחל מנגן בבוזוקי, בגלמה וגיטרה פורטוגזית, אבל בעיקר מוסיף לטנא שבשיר את מוצקותו ואת שבריריותו.

אבל גם כשגוריון ואמדורסקי עירומים מתִגבורת הם נשמעים מצוין. גוריון ממשיך לדבוק בצלילים הגבוהים, העליונים, מקיף בהם את השיר, אמדורסקי במישור ומתחתיו – השירים האלה עושים חסד לקולו, וביחד השניים חוגגים כל שיר. העונג שלהם הוא השמחה של המאזינים, שנהנים גם מבחירת השירים המגוונת. לצד שירי הרומנטיקה (כמו "תלבשי לבן", "תפוח חינני" ו"הרכבת") מושרים שירי הרועים/נוקדים של הדודאים עם שירים כמו "אבינועם בחור כארז" – שלכאורה יכלו להיתפס כלא רלוונטיים עקב מעמסת גיל חמורה; אבל בזכות השירה – וגם ההומור – של גוריון & אמדורסקי העתיקוּת לא נחוות כאנכרוניסטית אלא כמיושנוּת ארומטית של יין. כשאמדורסקי מבצע לבדו את "פגישה לאין קץ" האלתרמני בנימה מהורהרת, מתברר פתאום שזהו בעצם העניין – פגישה מתמשכת בינינו לבין השירים וכיוון שכך – העבר דבוק להווה שאוחז בעתיד. אז אפרופו האוגוסט הזה, שבו יוצא האלבום, ו"המצב" – שגם ככה ממשיך להתחמם במובן המדאיג – מי ייתן שאולי בזכות הפיזיקה השירית הזו תתגשם נבואתה של נעמי שמר בשיר הפותח את האלבום: "נצא מן הדעת בקיץ הזה, ואחר כך נדע שלווה. יקרה לנו נס בקיץ הזה".

התפרסם בגלובס ב-17.8.2018

"בן אדמה", אנסמבל שם-טוב לוי ("התו השמיני")

שם-טוב לוי והאנסמבל הנפלא שלו חוזרים, שלוש שנים אחרי "תחנות רוח", ומביאים איתם את "בן אדמה" – אלבום שבו עולמות שונים ממשיכים להשתלב זה בזה: ביאליק לצד ר' יהודה הלוי, אינסטרומנטליות ועושר מילולי, מודרניות ומסורתיות, מוזיקה ערבית וטנגו ארגנטינאי עם אתניות ספוגה בג'אז. הכל מתארגן בחותם המקורי, היצירתי, המורכב והעמוק של שם-טוב לוי.

כל אחד מהמוזיקאים, שגם משמשים כמקהלה, מעניק ליצירה את שירתו ואת נגינתו הייחודית: צור בן זאב בקונטרבס, גדי בן אלישע בגיטרות, שרלי סבח בעוּד, גרשון ויסרפירר בעוד, בריטון וג'ומבוש, נעם חן בכלי הקשה ושם-טוב לוי בחליל ובפסנתר המפורסמים שלו. חלק מהרצועות יפהפיות וכל השאר – מקסימות.

"אותו רקיע, משירי שמשון חלפי" ("הד ארצי")

"כי טוב יותר שיר לֵזַמֵר" – היטיב לסכם המשורר שמשון חלפי בשיר "היינו פה היינו שם" של להקת הנח"ל. השיר, ביחד עם עשרות שירים נוספים, ישנים וחדשים, מופיעים באלבום הכפול "אותו רקיע – משירי שמשון חלפי".

לצד שירים נודעים בביצוע אושיות זמר ישראלי כמו שמעון ישראלי ("שיר הלחם"), אריק איינשטיין ("אביב"), סוזן ופרן ("לאן מובילות הדרכים"), עפרה פוקס ("איזה בוקר של זהב") ואסתר עופרים ("סתיו"), משתתפים מוזיקאים עדכניים כמו שלומי שבן (בשיר "ללכת") ומרינה מקסימיליאן בלומין (בשירים "לאן נוסע הענן" ו"למה רץ הנהר"), שיצרו לחנים חדשים למילים של חלפי, וגם יוצרים פחות ידועים אך לא פחות מוכשרים, כמו דרור בן יעקב, שהלחין את השיר "כמו כדור", ואבינועם לסרי, שהלחין את "וייקח הבורא".

עטיפת האלבום 

מפעים לגלות איך שיר אחד בשם "שיר בלי שם" מוליד שני שירים, כל אחד יפה באופן אחר, שהלחינו מוזיקאים שונים – יסמין אבן ושרון מולדאבי. תענוג נוסף בהאזנה לאלבום הוא לשמוע את שמשון חלפי קורא בקולו חלק מהשירים, בעיקר בדיסק השני שבו קוראים משיריו גם השחקנית חנה מרון והמשוררת רחל חלפי, בתו של שמשון, שערכה והפיקה את האלבום עם בועז הראל, וגם הוסיפה הקדמה מחכימה ומושקעת.

"שלושים ושלוש", עלמה זהר ("התו השמיני")

זהו רק אלבומה השני, ורק שנתיים היא בתודעה. ובכל זאת, עלמה זהר ראויה להיות כבר חלק ממחזור הדם של הזמר הישראלי. במקוריותה, בדעתנותה, בלחניה היפים ובכתיבתה הטובה, בתודעתה הישראלית והיהודית ובזיקתה החברתית והאקולוגית – היא מגישה שירים מרתקים באלבומה "שלושים ושלוש".

צבע קולה הייחודי של העלמה התעדן והתמתן מאז אלבומה הקודם, והיא שרה בשלווה גם על נושאים לא קלים, ויוצרת בכך ניגוד מעניין. אל תחמיצו את "אוניות", הדואט היפהפה שלה עם גבע אלון,

"יהודית ויעקב – שירים מהבית", יהודית ויעקב רביץ ("הליקון")

אח גדול מלווה בעדינות בגיטרה את אחותו הקטנה ששרה שירים ישראלים שקטים. זהו, אין יותר, אבל זה הרבה כשמדובר ביוצרים כה מוזיקליים.

יהודית רביץ ואחיה, יעקב רביץ, מגישים במתיקות מינימליסטית שירים מהבית שלהם ושלנו – קלאסיקות ישראליות באווירה של שישי בצהריים כמו "אתם זוכרים את השירים", "פרח הלילך", "תפוח חינני", "שני שושנים" ו"הו ארצי מולדתי".

מושלם להקשיב לאלבום בשעות החסד של בין סיום השנה הנוכחית לתחילת השנה החדשה. יהודית רביץ שרה את השירים, אבל לא כזמרת, אלא כמישהי ששרה לתומה, להנאתה, בלי לפאר את קולה. אפילו את "אור" המוחצן, שמזוהה עם העוצמה הווקאלית של שושנה דמארי, רביץ שרה במתינות, שמדגישה את הרוך שמסתתר בו. יעקב מפציע בקולו הנעים רק בשיר אחד – "לפנות ערב", וחבל. כשתקשיבו להם תזהו פתאום קול נוסף, מוכר להפליא, שהצטרף אליהם – הקול שלכם.

"קול וחומר", אושיק לוי ("High Fidelity")

איזה אומץ. אושיק לוי התחבר לקלאסיקות רוק ישראלי, כמו "חור בלבנה" של "רוקפור" ו"איש בלי נצח" של "החברים של נטשה", אבל הוא לא בחר בדרך הקלה. לכאורה, היה מתבקש שילביש על השירים בקלילות את קולו החם, המזוהה עם שירים כמו "חוזה לך ברח" ו"זה מכבר".

למעשה, הוא בוחר בשירים קודרים ומרשה לקולו להישמע צרוד ופגיע כשהוא שר אותם באיטיות אפלה. ויש גם את השיר "לישון", רמיקס של הלהיט שלוי שר במקור. על רצועת השירה המקורית שלו, שנשמעת ממרחק, מולבש הפעם קולו הנוכחי בעיוות אלקטרוני מכוון, שמדגיש את הגוונים המדכדכים: "לא רוצה חומר, לא רוצה רוח, אין לי סבלנות… פשוט נשבר לי, הסוס נגמר לי" (מילים: מאיר אריאל).

האלבום, בניהולו ובהפקתו המוזיקלית של זיו ריינר, הוא פסקול אידיאלי לימי חשבון הנפש של טרום יום כיפור עם טקסטים הולמים כמו "למעלה, גבוה, יש מי ששומע צעקה של איש קטן / על הארץ, למטה, איש בלי נצח ששכחת מבקש רק עוד קצת זמן" (מילים: מיכה שטרית).

תזכורת לנבחרת

והנה היוצרים שאת אלבומיהם שיבחנו לאורך השנה היוצאת: שי גבסו, דני סנדרסון, דניאלה ספקטור, מתי כספי, "הדג נחש", שאול בסר, "הקרקס של דולי", קובי אוז, חוה אלברשטיין, יהודה פוליקר, שפי ישי, תומר בן אפרים, אודי דוידי, "קיצו", גבריאל בלחסן, עמיר בניון ויהודה מסס, רוקפור, ארז לב ארי, אריאל הורוביץ, סיון שביט, שלמה בר, ישי קיצ'לס, אפרת גוש, "ג'ירפות", יעל קראוס, אורן ברזילי ו"אדיר והילדות".

פורסם ב-ynet ב-6.9.2010