– בתיה!

– ומה שם בובתך?

– קטיה!

– ומה את עושה לה שלא תתלכלך?

– אמבטיה.

– איך?

– באמבטיה.

– למה?

– שתהיה לי יפה לשבתיה"!

כך נפתח שיר אחד, מתוך שירים רבים, של ע. הלל, שעיטרו את ילדותי בדמויות ציוריות, שובביות, מצחיקות וחובבות מילים – ממש כמו מחברן. היו שם ציפורים (בולבול, דוכיפת, פשוש), זברות, אריות, שועלים וחסידות, וגם דמויות אנושיות ססגוניות, שבראשן עמד "דודי שמחה", שכשמו כן הוא – מלא שמחה, יצירתיות והומור, אבל גם כאב מבצבץ של תלישות וסירוב או חוסר יכולת להשתלב בחיים "המקובלים" ו"התקינים". את זה אני מבינה רק בשנים האחרונות. בשנים הראשונות, המעצבות, פשוט הזדהיתי וצחקתי עם התעלולים של המבוגר הנדיב והמעניק הזה, שחשתי שהוא בעצם "משלנו" – כלומר מבין אותנו, הילדים, וכמונו אוהב להשתולל, להשתעשע ולזלול בתענוג מהשפע שבחיים, ובעיקר – איזה כיף – להתבלבל ("וכשאומרים לדודי: אתה קצת מבולבל / מסביר שמחה לאמור: זה כנראה בגלל שהסבתא שלי בצל").

רוח החופש נוכחת בפראותה ובעדינותה בשירי ע. הלל. היא מתבטאת בתוכן – שמעודד דמיון וחקירה, באמצעות שאלות שמרצפות בהמוניהן את שיריו, וגם בשימוש בשפה – החירות לשחק איתה, למתוח ולכווץ את המילים, למשל: "מכנפנף אני כנפיים", "ככה, כי שמח לי כל-ככה", "זִבְזֵב הזבוב בקול עצוב" ועוד. שירי ע. הלל מוזיקליים להפליא ובעלי חוש קצב – עוד יתרונות שהופכים אותו לאהוב כל כך.  והנה סיבה נוספת (מיני רבות. זוהי הרי רק טעימה): הכישרון להצביע על הגיחוך המקסים והמדויק שבחיים. למשל, בסיום עלילותיה של הילדה בתיה שרחצה את הבובה קטיה ונרטבה בעצמה, ככה שלא ברור מי בעצם עשתה אמבטיה למי…

בשבועות האחרונים חזרתי אל שירי הילדים של ע. הלל (למרות שלמעשה, הם מעולם לא עזבו אותי באמת). רציתי להכניס לחייו של מישהו – לאו דווקא ילד (ובעצם, דווקא כן!) – את דודי שמחה, ובעקבותיו הגיעו שאר הדמויות, בעלי חיים, אהבה, יופי, שובבות, חוכמה ותום.

אמש התברר לי במקריות – עם או בלי מרכאות וסימני שאלה – שהיום מלאו עשרים שנה למותו של ע. הלל.

* * *

הנה כמה משיריו הנודעים והיפהפיים, למבוגרים ולילדים – שהם בכל מקרה הדמויות הראשיות.

"יוסי ילד שלי מוצלח" – לחן: סשה ארגוב. שרים: להקת התרנגולים

קלאסיקה שובבית.

"ככה סתם" – לחן: סשה ארגוב. שרים: שלמה ארצי ולהקת "גברת תפוח"

ביצוע פראי, היתולי ומתחכם עם קריצות "ביטלס" ו"כוורת", שמטשטשות מעט את הנאיביות המתוקה שבמקור.

"בולבול למה ככה" – לחן: סשה ארגוב. שרים: צילה ועזרא דגן

"מה עושים העצים" – לחן: נעמי שמר. שרה: שושיק שני

"מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה". לחן: דובי זלצר. שרה: גאולה גיל