בדימוי הקולקטיבי שלו, אביתר בנאי נחשב לפרפורמר מופנם וסולידי, קפוא למדי על הבמה • זה לא מה שקרה בהופעת העשור ל"לילה כיום יאיר" כבר עברו עשר שנים מאז שיצא "לילה כיום יאיר" – אלבומו הרביעי של אביתר בנאי, והפלטפורמה הוותיקה של "פסטיבל גולדסטאר סאונדסיסטם – מנגנים אלבומים" הייתה הזדמנות הולמת לחגוג את המאורע. ייאמר כבר בהתחלה: ציוני הדרך העגולים האלה הם לעיתים תירוץ קלוש ומאולץ לבסס עליו הופעה, מה עוד שלפחות בהופעה הספציפית הזו – שירי האלבום התערבבו (אבל השתלבו, […]

זה השיר שכתבתי עם עדי דויטש (שהלחינה ועיבדה, ושרה סולו מהמם והכניסה לשיר רוח שטות וצחוק שאין כמותה) ליומולדת עגול במיוחד של חברתנו סמדר (גפן! ההקשר בגוף השיר, ובנשמה שלו). אני שמה נפשי בכפי ומצרפת קובץ (איכות פרימיטיבית. הוקלט בסמרטפון שלא נועד לעסקי המוזיקה) שבו ממש שומעים אותי שרה עם עדי. וזה מביך – הפעם האחרונה ששרתי בפומבי הייתה בשורה הלפני אחרונה במקהלה של בית הספר היסודי מוריה, ותסמכו על המורה תלמי שבצדק לא נתן לי מעולם סולו (גילוי נאות: […]

בטרם נולדה, היה לי ברור שתוקף בקלאסיקות שירי הילדים שעליהם גדלתי, ובאלה שאני גודלת עליהם עכשיו. בפועל, אחרי כמה שבועות מרוכזים של "30 להיטים לפעוטות" (עם רפרטואר באמת חמוד – "שעון בן חיל", "לשפן יש בית", וכאלה) השתעממתי. אחר כך שמענו הרבה אריק-איינשטיינים, יונים-רכטרים ושלושרים, וגם שני-שליש של שלום גד החדש, ואז עברנו עיר ובפועל הרדיו פתוח כיום כל הזמן ואנחנו שומעות רק רשת גימל. אני מאזינה רק בחצי אוזן. באוזן וחצי הנוספות אני מקשיבה בעיקר למוזיקה שהיא מפיקה מפיה. […]

מה? היא גם כותבת למבוגרים? בתקופת התיכון שלי נדהמתי מהגילוי שהמשוררת-מספרת-ציירת שהביאה לי את "דירה להשכיר", את "מה עושות האיילות" (הספר עם השיר), את "ידידיי מרחוב ארנון", "המפוזר מכפר אזר" ו"נסים ונפלאות" – כותבת גם למבוגרים. האישה שהעניקה לחיי טנא של דמיון ("כל הימים, כל הימים, חולמת אני על כובע קסמים, כובע קטן מקושט נוצה, העושה כל מה שאני רוצה"), יופי ("שלושה תרנים לאוניה ומפרשי זהב, ועל סיפון האונייה טווס יפה זנב") וצחוק ("מיהו זה אשר שכח את השכל במטבח"?) […]

  חולצת טריקו ירוקה-אפורה, דהויה ורכה, חלקה משימוש. יש לה ריח של כל הכביסות, אך גם של הנסיעות. מבט שזוכר את אמא תרנגולת ומחבק אותה ואת אבא בתמונה. והאופנועים צורחים בנחשולי ענק את המוזיקה. והוא לא פוחד מכלום. כפות האבנים שלו מתופפות מקצב ענוג.  בתמונות ילד ועכשיו איש. לאן נעלמו הכדורים מהחצרות? נמסרו והתגלגלו אבל איפה החלל שמקבל ובולם אותם? ומה עם השיערות הלבנות? קל יותר לתלוש אותן כי הן מתארכות, אבל דווקא בשלב הזה מוחלט שיישארו, כל עוד הן תבלין. הנה […]