"בטח תבקשי ללכת לאיבוד", שרה דנה עדיני ב"אשליה" – אלבום הסולו השני שלה, ראשון בעברית, ובכך היא מסמנת את עצמה כיוצרת הרפתקנית. "רבות הדרכים", היא שרה פעם בלהיט עם דניאל סלומון, אך דרכה הנוכחית אינה מובנת מאליה, ובניגוד לשם האלבום, היא בהחלט מפוכחת. אחרי שנים של הליכה בדרך הנוחה של להקת האם שלה, "הבנות נחמה" עם הפופ-סול הקליט שלהן, וגם השתתפות בהרכב "מטרופולין" שאיכותו קומוניקטיבית, עדיני, שבקיאה בהלכות להיטים, החליטה לסטות מהשביל המרכזי ולפלס לעצמה דרך משלה, לא סלולה ולא […]

עשר כמו ספר מרתק שהעיניים מסרבות לעזוב עד סופו, כך עלילת "רסיסי לילה" – האלבום החדש והעשירי של אהוד בנאי – שלמרות פיתוליה מקיפה בהרמוניה נפש אחת, שלמה באופן ביטוייה. גם העלילה החיצונית לשירים מסקרנת ומותחת. בשנים האחרונות בנאי הפך, גם מבחינה חיצונית, לאדם דתי, וסקרנות רבה אפפה את קהלו המגוון, שחלקו תהה בחשש באיזה אופן ישפיע התהליך על היצירה שלו. בנאי, מצדו, לא מיהר לפוגג את החרדות. האלבום שלפני "רסיסי לילה" – "שיר חדש" – התבסס על זמירות ופיוטים, […]

אז מה שלום נעם רותם? מאז שהתייצב בפעם האחרונה עם הקפסולה (הנקראת גם אלבום) ובה צלילי חייו המתערערים תחת הכותרת "עזרה בדרך", עברו שלוש שנים. עכשיו הוא מגיש את אלבומו השלישי, "ברזל ואבנים", ומדווח מעומק השיר "סופת בדידות": "אני עדיין פצוע, מלא חרטות, מדבר עם הרוח, ונשבר לחתיכות". "ברזל ואבנים" אינו "עזרה בדרך", שהיה יצירה מושלמת בהבעתה, טריטוריה מזוקקת של התעלות. הפעם מדובר בהוויה ארצית יותר, ורותם עומד באתגר לחשוף את הצבעים שבאפור הקיומי. במקום להתמודד עם גוונים עזים של […]

הראל מויאל משתייך לנבחרת המצומצמת של מוזיקאים שאומנם התגלו ב"כוכב נולד", אבל האיזכור הזה כבר לא רלוונטי עבורם. הרשימה הזו כוללת בין השאר את שי גבסו ואת מרינה מקסימיליאן בלומין – יוצרים שבמהלך השנים ממשיכים לבנות את עצמם אמנותית וזוכים להערכה. שלוש שנים לאחר אלבומו הקודם "לבדי", מויאל מוציא את אלבומו השלישי, "מתחיל מחדש", אבל בניגוד לשמו (שנקרא על שם שיר הנושא), הוא אינו באמת מתחיל מחדש, אלא דווקא ממשיך את הקו הקיים. לא מדובר בכלל במסלול רע – מויאל […]

שיר לכת "איפה אהוד בנאי"? שאלו בדאגה חלק ממוקירי המוזיקה שלו, כאשר לפני שנתיים וחצי הוציא את אלבומו האחרון "שיר חדש", שבו היו דווקא  שירים ישנים – זמירות שבת וניגונים יהודים. המעריצים המודאגים חיפשו את בנאי של "הפליטים", הבלוז הכנעני ודרכו המיוחדת להביע רוק ופולק. מי שהקשיב בפתיחות, מצא את כל אלה באלבום ההוא, גם אם הם הושרו במילים עתיקות דתיות, ובכל מקרה, בהופעות התברר שבנאי לא התרחק מהקהל שלו והשירים האהובים המשיכו לנכוח ולרגש. אבוי למי שמעדיף את היוצר […]

 כור אטומי דקיק, אבל נפיץ, חגג אתמול (שלישי)  יום הולדת 60. בדומה למקבילו בדימונה, גם הפרטים המלאים על מצבור האנרגיה הזה, ידועים רק למעטים – בעיקר מוזיקאים ואוהבי מוזיקה מהזן הקשה. בניגוד לנעשה במתקן הסודי שבדרום הארץ, הצנזורה הצבאית כנראה לא תתנגד שנפרסם כאן את מאורעות החגיגה, שהתקיימה בדרום תל אביב, במועדון לבונטין 7. לפני כשלוש שנים הוציא יובל גורביץ' את אלבומו האחרון והמשובח, "עורב", ולמרות מצוינותו, הוא עדיין מוכר בעיקר כ"מוזיקאי של מוזיקאים". אמש, האהבה שהועתרה עליו קיוותה לפצות […]

שני אלבומי מחווה לגדולי הזמר העברי יצאו לאחרונה. אבל בעוד "שילה פרבר שרה אלתרמן" שם את השירים במרכז, כשהביצועים נועדו לשרת אותם, מעדיפים משתתפי פרויקט המחווה לסשה ארגוב, "מסע אספלט", להבליט את עצמם בישראל אוהבים להלחין שירי משוררים. טובי המלחינים והזמרים נמשכים לקצב ולעומק של המילים היפות והמדויקות ונהנים לשחרר אותן מכלא השורות הקצרות אל מרחבי הזמר הישראלי. לא כל שירה מולחנת ומבוצעת נכנסת למחזור הדם הפזמוני. בשנים האחרונות פורחת בארץ התופעה של הלחנת שירי משוררים, ואלבומים שלמים הוקדשו להם. […]

לכאורה הכל בסדר. שבע שנים אחרי אלבומם הקודם "חיות מחמד", להקת "מוניקה סקס" משגרת לחלל האוזניים את אלבומם הרביעי, "מנגינה" בהפקת עופר מאירי. כמו בפגישת מחזור מהסוג הצפוי, הכל כאן: הרוק האינטליגנטי ומדויק המינונים, המקצוענות של השלישייה (יהלי סובול, פיטר רוט ושחר אבן צור), שיודעת את המלאכה ומפיקה צלילים נעימים להאזנה בכל מצבי הצבירה – מיוזעים ומקפיצים, וגם ארוזים במינוריות הבלדה. לעיתים הם זוכים לתגבורת מעשירה בתרומתה כמו זו של כלי הנשיפה בשירים "רמקולים" ו"להפסיד לניו יורק" ושל קרני פוסטל, […]

יש לו סיבה למסיבה לפני כשנה אלי גורנשטיין היה בעיצומו של סיבוב הופעות כשחקן בהצגה "היה או לא היה" של תיאטרון "הקאמרי". בדרך חזרה מטבריה, הוא ישב כהרגלו ליד הנהג, כדי שיוכל לפשוט קדימה את רגליו הארוכות. היתה שעת לילה והוא נרדם, ופתאום שמע כמתוך חלום דיבורים בהולים, והרכב, ובו שחקני ההצגה, סב על צירו 360 מעלות. גורנשטיין התעורר לתוך עיסה של זכוכית – תערובת של זגוגית ושל המשקפיים שלו. זו היתה תאונת דרכים קשה, ו"אני לא מאמין שאני חי", […]