ה' אוז לעמו יתן מרתק עד כמה להיט ראשון מאלבום ראשון, משתלב באופן מושלם עם אלבום חדש, שנוצר אחרי עשרים שנות יצירה. קובי אוז ולהקתו "טיפקס" פרצו למוזיקה הישראלית עם "הרבי ג'ו כפרה" – שיר מחאה חריף שהומתק במנגינה מרקידה. כעשרה אלבומים אחר כך, חוזר ג'ו כפרה באלבום "מזמורי נבוכים" – הקולקציה החדשה של אוז בבוטיק המוזיקה היהודית האופנתית. לצד האגפים המחדשים שירים עתיקים (כמו אהוד בנאי באלבומו האחרון) ואלה שמעניקים לחנים חדשים לפיוטים (מאיר בנאי, ברי סחרוף ורע מוכיח, […]

  בלי הקדמות, ערן צור מכניס את המאזין היישר למסדרונות גבריותו בפתח אלבומו החדש "כל מה שאנושי". "נכון שאני גבר, גם אם מביטים על הצד הנשי", הוא משתף באינטימיות. שלוש שנים וחצי חלפו מאז אלבומו הקודם, "חותך בחתך הזהב" וקולו של צור ממשיך להישמע תשוקתי ואפלולי, עמוק ומטריד. תחושת אי נוחות מכוונת מקשה על ההליכה בשבילי האלבום. אפילו בשיר "מישהו מביט בי מלמעלה" – לכאורה שיר אמונה מעודד, צור מחצין את הצדדים המאיימים של ההשגחה הצמודה מגבוה. בשיר "אחת אחר חצות" […]

  הראל סקעת ניחן בנתונים הנכונים לייצג את ישראל באירווזיון – מראה נאה, קול טוב, אישיות בימתית נעימה והגשה רגשנית שהולמת את השואו ההמוני. נותרה בעיה אחת: השירים. הם עשויים השנה מחומרים ירודים במיוחד, והתאמתם לאירוויזיון גובלת בטמטום שערורייתי ובחוסר טעם. כיוון שכך, גם מבלי לשמוע את השירים של יריבותינו, ניתן לקבוע בוודאות כי אין שמץ סיכוי שישראל תנצח הפעם, ולמרבה הבושה הלאומית, השיר של סקעת – ובכלל לא משנה איזה מהם – ייבלע אי שם במקומות האחרונים. כל ארבעת השירים […]

  הסיפור של אדם, חיים כהן במקור, נכתב בשפה של אגדות: תהילה פתאומית עם שלל סממניה – מעריצות נסערות על רקע הוויזואליות הקולנית של שנות ה-80; סמל מין, שנמשך אל בני מינו, אבל מנוע מלגלות את ה"סוד", שאולי לא במקרה היה שמו של אלבומו הראשון; הצלחת ענק שבצידה תסכול עצמי ותחושת זיוף, שניסיון אמנותי להכחיד אותה, באמצעות יצירה חדשה, נענה בהתעלמות, שגרמה להיעלמות. ולבסוף, הפרק הנוכחי של הסיפור: קאמבק מסקרן עם אלבום חדש, שביעי במספר, בשם "רגעים קטנים", שהופיע בצמוד […]

"זה קורה לי פעם בכמה שנים, הרדיו מנגן צלילים לא מוכרים… זה משהו טרי, משהו חדשני" – כך נפתח "6", אלבומם השישי של "הדג נחש". בניגוד למתואר בשיר, באלבום הזה אין חדשנות. חלפו כבר הימים שבהם לשיר היפ הופ בעברית היה סנסציה. כיום, בין השאר בזכות "הדג נחש" עצמם, הסגנון המוזיקלי הזה הפך להיות מקובל ונפוץ. עם זאת, למרות שהצלילים שלהם נשמעים מוכרים, "הדג נחש" ממשיכים להישמע מצוין, כי הם אומנם משופשפים, אבל לא שחוקים, ובהחלט מיומנים. במילים שלהם זה […]

  "יש לך ריח של אלוהים", שרה מיכל גבע בשיר "פה השמש" מאלבום הבכורה שלה, הנושא את שמה. כמו הדימוי הזה – עז, נועז ומעז לחרוג מאוצר המילים הפשטני המאפיין כרגע את המוזיקה הישראלית, כך גבע – יוצרת חדשה עם נוכחות מחדשת. אישיותה המוזיקלית מקרינה רעב, שבזמן האחרון נוטה להיעדר מהאלבומים העכשוויים, כשאת מקומו ממלאות זחיחות ושביעות רצון עצמית – אויבות החידוש. קולה של גבע הוא כלי הולם להבעת הרעננות הפראית הזאת, והוא מרגיש בבית בטונים הגבוהים והנמוכים. יש בו […]

  יש פרדוקס בשם של אביהו, שהוא גם שמו של אלבום הבכורה שלו. מצד אחד, מדובר בשם פרטי בלבד, נטול שם משפחה, כלומר בלי תזכורת לאביו, שלומי שבת. מצד שני, "אביהו" נשמע כמו  "אבי הוא…" – ובדמיון כבר משלימים את החסר. בקיצור, ההשוואות הן כנראה בלתי נמנעות מראש, אבל ברגע ששומעים את קולו של הבן, מבינים שלפחות מבחינה ווקאלית, אין קשר בינו לבין אביו. מדובר בקול רך, עדין ונטול חספוס, שכמו נועד להשתלב בז'אנר "הגבר הרגיש והרומנטי". שמות השירים, מאשרים […]

"אני מקווה שנעבור ביחד חוויה משמעותית", פתח עדי רנרט את ההופעה, והיה קצת מוזר לשמוע אותו מדבר. אחרי שנים רבות שבהן הרגיל את הקהל הישראלי לפגוש בו מאחורי הקלידים, בהופעות של מיטב זמרי ישראל, על תקן פסנתרן ומעבד, אתמול (חמישי) הוא עבר לרגע למרכז, לחזית הבמה. זה קרה בסינמטק תל אביב, בפסטיבל הג'אז, בפרויקט שלו שנקרא "הפעמון", וכולל אלבום חדש והופעה. מדובר בשירי משוררים מהארץ (אבן גבירול, לאה גולדברג, יונה וולך, נתן זך, תרצה אתר ועוד), מאמריקה (אלן גינזבורג, ריימונד […]

 "גבוה, מאוד גבוה הרטט בחיבור הזה", אמר שלמה גרוניך, וחייך אל האורח שלו. אהוד בנאי השיב בחיוך משלו. זה עתה הם סיימו לשיר ביחד את "כולם יודעים" מהרפרטואר של בנאי. בהתחלה גרוניך שר לבד. בנאי אפילו לא ליווה אותו בגיטרה, אלא התבונן בו. הרומנטיות הציורית שבמילים, וגם הלחן המלודי, הלמו את גרוניך, ששר בטבעיות, כאילו הוא כתב את השיר. אחר כך בנאי הצטרף והם שרו בשני קולות, מעלים את השיר גבוה-גבוה במפלס ההתעלות. זה היה רק שיא אחד מרבים, אתמול […]

שם התלמידה: דניאלה ספקטור לחנים: 9. יפים, מלודיים ומגוונים מבלי להסעיר או לחדש באופן יוצא דופן.   הבעה בכתב: 9. כתיבה מינימליסטית ותמציתית, לכאורה פשוטה, אך למעשה עשירה בדמיון, במטאפורות וברעיונות מעניינים. הטקסטים בחוברת כתובים באופן מכובד וללא שגיאות כתיב וטעויות הגהה (הערה: "וילונות" כותבים עם ו' אחת בהתחלה).    שירה: 10. קול יפה ועדין, מעט ילדותי בקצוות, אבל לשבחה ייאמר שאינה מבליטה את הילדותיות ולא הופכת אותה למניירה מעצבנת.  ביצוע: 10. צנועה, מעט ביישנית, אבל בהחלט בעלת אישיות מובהקת ומספיק אסרטיבית ונוכחת […]

  "תבלו, זה לא ערב נוסטלגיה. זאת מסיבה", אמר שלום חנוך לקהל. ההבהרה העקרונית הזו פתחה סדרה בת ארבעה מופעים, הסוקרים לפי הסדר את הקריירה המוזיקלית של חנוך. "יש לי המון שירים, ועם חלקם לא הופעתי אף פעם", הוא סיפר אמש (חמישי) בהאנגר 11 בנמל תל אביב כשנדד בין הגיטרה החשמלית לגיטרה האקוסטית. קולו – מוכרחים לומר זאת מייד כדי לפרוק את המועקה הזו – אינו במיטבו. הצרידות שמוסווית חלקית כחספוס רוקיסטי, משתלטת וכך גם המאמץ בצלילים הגבוהים. אבל הנוכחות […]

  למשורר יצחק לאור יש שיר בשם "אהבה". "סוכנת ביטוח מנומסת", הוא מכנה בשיר את נפשו, וגם מקלל אותה: "תזדייני יבלת" ו"זונה מסופלסת". מוקי (דניאל ניב) ולהקת הפאנק-רוק "יוסלס איי.די", באלבומם המשותף הנושא את שמם, מבצעים גרסה מקוצרת של השיר הזה. הרעיון אומנם מקורי וגם הביצוע – כמו רוב השירים באלבום הזה – מצוין ומרענן, אבל נעדרים ממנו הקללות שבמקור, וגם הדימוי המנומס, שדווקא הולם אותם.  כי זה בדיוק מה שמאפיין את אלבומם. מצד אחד רוק עליז ומרקיד עם שירים […]

  "כל השבוע הייתי עסוק רק בדבר אחד", גילה יגאל בשן. "לא חשבתי איזה שירים אני אשיר לכם הערב. הטריד אותי רק דבר אחד: מה אני אלבש בהופעה. קיבלתי כל מיני עצות מיועצים, אבל בסוף הלכתי על ג'ינס, כי אנשים מבוגרים נראים צעירים בג'ינס". כן, ג'ינס עושה לו טוב, לבשן, וגם כנות, התרגשות והומור עצמי. אמש (רביעי) במועדון "רדינג 3" בנמל תל אביב, קטעי הקישור שלו בין השירים היו מוצלחים לא פחות מאשר השירים עצמם. המופע התקיים לכבוד אלבומו "פגישה […]

"פה מלא" – כך הם נקראים, ואכן הם מלאים וגדושים. כשרונם, עומקם והקפדתם על איכות השירה והנגינה נדחסו לתוך עשרת השירים המהווים את אלבום הבכורה שלהם. חברי הלהקה הם איתי מטוס מקבוצת "מיומנה" – הסולן, המתכנת ואחד מהמתופפים; תום דרום, הקלידנית של אפרת גוש ואסף אמדורסקי ומפיקת המופע שלו "הרי את" – שרה ומנגנת בקלידים ובפסנתר; רן דרום הוא הגיטריסט (והבעל של תום); אסף וגמן הוא הבסיסט וליעד אלון מתופף ומנגן על כלי הקשה. חמישתם מנגנים היטב את המוזיקה המורכבת […]

גם כשקרולינה שרה בשקט עצוב, היא אנרגטית ומלאת חיים. באלבומה החדש, "מה אעשה עכשיו", העוצמה הזו מתחדדת לכל אורכו, דווקא בגלל הניגוד לתכנים, שעוסקים באהבה זוגית מהצד המתגעגע אליה. אפילו השיר הפותח,  ששמו"Happiness" , כלומר אושר, וכבר זכה להשמעות רבות בזכות חינו הנמרץ, לא מתאר מצב נתון, אלא את הציפייה הנכספת אליו. זהו אלבום הסולו הראשון בעברית (כמעט באופן מלא) של קרולינה (קרן אברץ), לאחר ששרה עד כה באנגלית מתובלת בעברית באלבומים של להקותיה ""Funset ו"הבנות נחמה". המשותף לכל האלבומים, […]

דנה בקר – זן נכחד מופיע כשלהקת פונץ' התאחדה בתחילת העשור הנוכחי, היא נשמעה שונה. בפעם הראשונה בתולדותיה נוסף לה קול נשי – של דנה בקר. השתלבותה היתה מוצלחת. נראה כאילו מאז ומתמיד כיכבה בחורה בלהקה הזו. במהרה היא הפכה שותפה מלאה ובאה לידי ביטוי לא רק בביצועים של השירים, אלא גם בעיבודים שלהם. בקר שייכת לזן שכמעט ונכחד ממחוזותנו – נשים בעלות קול יפה קלאסי, שלא מבליטות אותו באמצעות צעקות או מחוות דרמטיות. ככל שבקר תרמה לפונץ' את איכויות […]

גלעד שגב יודע לכתוב להיטים. זה התחיל ב"עכשיו טוב" – השיר הראשון שהביא אותו לתודעה בשנת 2004, ועוד קודם לכן, כשכתב לג'וזי כץ את שיר הקאמבק שלה, "אני סולחת לך". גם ב"נועדנו", אלבומו השלישי, הוא מפגין את הכישרון הזה במזמורי החפלה הסוחפים "אישה מהשמיים" ו"נועדנו" (תרגום שלו לשיר "Marble House" של להקת "The Knife", שבו מתארחים דין דין אביב ויהודה קיסר). השירים האלה אכן הוכיחו את עצמם בראש מצעדי הפזמונים של התקופה האחרונה, ונראה שאם שגב היה רוצה, האלבום כולו […]