9 בספטמבר 2009
הראל סקעת נחוץ לזֶמֶר הישראלי. יש לו קול יפה עם יכולת לבטא את דקויותיו על פני מנעד רחב, וכישרון הגשה. מדובר בזַמר קלאסי, מהסוג שפעם היה כאן, כמו יהורם גאון, ששי קשת ויגאל בשן בשנות זוהרם. הם לא היו יוצרים שכותבים את שיריהם, אבל הביצועים שלהם היו אמנות. חסרים היום זמרים שכאלה. המעטים שקיימים נוטים להגביל את עצמם לטריטוריית הזמר המזרחי. מגרש המשחקים של הפופ משווע לקולות גבריים מפוארים מהסוג שסקעת התברך בו. שלוש שנים אחרי אלבום הבכורה שלו מוציא סקעת […]


