כל הפוסטים – עמוד 25 – סך הקול

27 בנובמבר 2009

כשתאלם תרועת הפסטיבלים

בדרך לאלון אולארצ'יק בפסטיבל הפסנתר – נשברתי. עשינו אחורה פנה. במקום לספוג מוזיקה, ספגתי את הקינוח הכי טעים שאכלתי אי פעם, במסעדה של ניר צוק ביפו. היחצנית שלחה אס אמ אס מתפלא ואני כתבתי לה את האמת – שאני לא מרגישה טוב, ושניפגש כבר מחר. זה יהיה, כלומר היה, לילה מתיש. שלוש הופעות רצופות בערב אחד, ולכתוב על שלושתן. אני לא מרגישה טוב, אבל מרגישה נפלא. "יש שיר כזה ששלמה ארצי שר עם ריטה. למה בעצם לא משמיעים אותו […]

25 בנובמבר 2009

תומר בן-אפרים, "בצילה של הפצצה", "התו השמיני"

איך ייתכן שיוצר מקורי כמו תומר בן–אפרים, שכבר פעיל מוזיקלית כעשרים שנה, בארצות הברית ובישראל, והוציא כבר חמישה אלבומים – שניים באנגלית (עם נגניו של דיוויד ברן מה-Talking Heads"") ושלושה בעברית, לא ידוע מספיק? אולי אלבומו החדש, "בצילה של הפצצה" יעניק לו את ההכרה הרחבה שהוא כה ראוי לה. מדובר ביצירה קצרה וממוקדת, משמחת ברעננותה, ביקורתית בתכניה ושופעת חדוות יצירה. העטיפה, שעיצב אסף בילט, משקפת את רוח האלבום. מצולמים בה אנשים הצופים בפיצוץ גרעיני באתר הניסויים הגרעיניים בנבדה, ארצות הברית, […]

25 בספטמבר 2009

לאונרד כהן בישראל. ו' בתשרי תש"ע

"ובכל זאת, למרות שידע שזאת חוצפה, ראה את עצמו לעיתים קרובות כיהודי האותנטי. הרקע שלו לימד אותו את החוויה הנוכרית. הוא היה אסיר תודה על כך. עכשיו הרחיב את החוויה הזאת לבני עמו. ומה כל העניין? איש בודד במדבר מתחנן לגילוי פנים". ("המשחק האהוב", לאונרד כהן, עמוד 200, הוצאת "חרגול" ו"עם עובד"). בימים שלפני ההופעה קראתי את הרומן הראשון שלו, "המשחק האהוב", שכתב לפני כמעט חמישים שנה ויצא עכשיו בתרגום מחודש לעברית. ליאורה ניר תרגמה אותו בבהירות שמחיה את לורנס […]

25 בספטמבר 2009

לאונרד כהן, "המשחק האהוב"

כמעט חמישים שנה עברו מאז שלאונרד כהן, יהודי קנדי בן 29, כתב את "המשחק האהוב" – הרומן הראשון שלו. מאחוריו כבר היו שני ספרי שירה מוערכים, ולפניו השתרעו מרחבי המוזיקה שלו, העדיין לא מיושבים. בימים אלה יצא "המשחק האהוב" בתרגום מחודש לעברית של ליאורה ניר, ומרגש לגלות בלורנס בריוומן, משורר וזמר – בן דמותו של כהן הצעיר, את הניצוצות ההתחלתיים של המדורה הנוכחית. גם במנותק מההיכרות עם נכסי היצירה והתהילה של כהן, שהתעצמו במהלך השנים, מדובר בספר נפלא. הרי […]

9 בספטמבר 2009

הראל סקעת, "דמויות"

הראל סקעת נחוץ לזֶמֶר הישראלי. יש לו קול יפה עם יכולת לבטא את דקויותיו על פני מנעד רחב, וכישרון הגשה. מדובר בזַמר קלאסי, מהסוג שפעם היה כאן, כמו יהורם גאון, ששי קשת ויגאל בשן בשנות זוהרם. הם לא היו יוצרים שכותבים את שיריהם, אבל הביצועים שלהם היו אמנות. חסרים היום זמרים שכאלה. המעטים שקיימים נוטים להגביל את עצמם לטריטוריית הזמר המזרחי. מגרש המשחקים של הפופ משווע לקולות גבריים מפוארים מהסוג שסקעת התברך בו. שלוש שנים אחרי אלבום הבכורה שלו מוציא סקעת […]

9 בספטמבר 2009

ליבי (לי בירן), "כיסים"

בעונה הקודמת של התוכנית "כוכב נולד", ליבי (לי בירן), שהגיע למקום השני, בלט בייחודו. היה לו כישרון לקחת שיר ידוע, לפרקו, וליצור אותו מחדש כשהוא מבליט את גרעינו העדין, המיסתורי, המוזר והמרגש. ב"כוכב נולד" הוא נודע בתור מוזיקאי שמתעקש על איכות ועל שירה שמבטאת את פנימיותו, שהצטיירה כלא שגרתית. חלק ממנה שיקף את גילו הצעיר ובעקשנותו היה חן של נעורים. פחות משנה אחרי "הגמר הגדול", ליבי מוציא את אלבום הבכורה שלו, "כיסים". הפעם השירים הם שלו. כבר לא נדרשת ממנו […]

9 בספטמבר 2009

"זבוב על הפסנתר" מאת אבי גרפינקל – ביקורת ספר

התהילה היא כבר לא תוצאה של הצלחה בעקבות כישרון, אלא ערך בפני עצמו. אנשים מפורסמים כי הם מפורסמים, ובכך נעשים מודל לחיקוי ומשכפלים את התופעה. גם עידו רוזן, גיבור "זבוב על הפסנתר" – ספרו של אבי גרפינקל (הוצאת "כרמל"), רוצה להיות מפורסם. בניגוד לאנשים שהפרסום עבורם הוא מטרה ללא כיסוי, לעידו רוזן יש מה "למכור". הוא פסנתרן בסוף שנות העשרים שלו ועלילת הספר ממקמת אותו בשלבים הסופיים של "תחרות האביב לפסנתרים צעירים". האם ינצח? האם יפסיד? – זה לא […]

9 בספטמבר 2009

לאה שבת ב"צוותא", 19.8.09

תמיד יחכו לַך "וואו, זה רק השיר הראשון! תארו לכם איך נסיים את הערב הזה, אם בכלל", הופתעה לאה שבת מקריאות האהבה של הקהל וממחיאות הכפיים העזות במיוחד. סיבוב ההופעות החדש שלה, הנקרא "אהבתי אוהבת אהבה", נפתח בשיר הנושא והאולם כוסה בשמחה, שהתעצמה בשיר הבא: "תמיד יחכו לך". לא היו רגעים מתים במופע. כבר בשיר השלישי שבת הזמינה את האורח הראשון. "בתורה מדברים על שלמה המלך החכם הגדול", היא הקדימה, "וזה שלמה המלך של המוזיקה – שלומי שבת, האח שלי". שבת […]

9 בספטמבר 2009

שי גבסו ב"לבונטין 7", 17.8.09

בזמן שהעונה השביעית של "כוכב נולד" סגרה אמש (יום שני) עוד שבוע בדרך אל הגמר, שי גבסו, בוגר הגמר הראשון, התכונן להתחיל את ההופעה שלו. הבמה במועדון לבונטין 7 בתל אביב היתה אומנם מצומצמת בהרבה מזו הטלוויזיונית, אבל האנרגיות שלו התרחבו ככל שהמופע נמשך והטעינו בבעירה מחשמלת את החלל הדחוס. לצד מיטב הלהיטים גבסו חשף בפעם הראשונה את שירי האלבום החדש המתקרב, השלישי במספר, ולא הסתיר את תשוקתו להשמיע אותם. בלי הקדמות הוא פתח את ההופעה בצמד חדשים: "נשק" הרוקיסטי […]

9 בספטמבר 2009

דויד ברוזה בהיכל התרבות – 25 שנה ל"אישה שאיתי"

בהדרן השני הקצב התגבר. הצלילים המקדימים את המילים ניגנו את השיר "מגיע לו". כבר שעתיים דויד ברוזה הטריף את הקהל בלי להתעייף, והפעם האנשים כבר לא עצרו את עצמם ורקדו – מתחת לבמה, בין המעברים, ליד הכיסאות – כי באמת הגיע לו. "ארקוד איתך רומבה עד שאמות", הוא עבר לשיר "הרומבה" והמשיך בהשתוללות האנרגטית של קולו וגופו המתואמים. אדום ושחור – אלה הצבעים ששלטו אמש (יום רביעי) בהיכל התרבות בתל אביב. שחורים – בגדיו של ברוזה ושל הנגנים, אדומים – […]

9 בספטמבר 2009

רונן בן-טל, "תקלה במנגנון ההדחקה"

אחרי עשרים שנה לפני כחצי שנה התקיים במועדון הבארבי בתל אביב מופע גדול לזכרו של המתופף ז'אן ז'ק גולדברג ז"ל. לכבוד האירוע התאחדה הלהקה "אור כשדים", שבה תופף. החשמל שזרם בינם לבין הקהל, הצית את המנגנון הישן, שלא הופעל מאז שנות ה-80, וחברי הלהקה שנהנו להיווכח שהכימייה המוזיקלית שלהם עדיין פועלת, מיהרו לחדר החזרות. התוצאה היא הופעה מלאה של "אור כשדים", שגם היא תתקיים בבארבי, ב-5.8.09. מלבד האיחוד המחודש, הם גם יחגגו את יציאת האלבום החדש של רונן בן-טל, […]

9 בספטמבר 2009

רונה קינן ב"סיפורים באוזן". כיתת אמן ב"אוזן השלישית"25.7.09

"משהו נורא קרה לו ליואל", נפתח השיר "בצד של הטובים", אבל בניגוד אליו, משהו נפלא קרה לרונה קינן, שכתבה אותו. אלבומה הפרטי והכואב, "שירים ליואל", שנשען על חייו של אביה, עמוס קינן, זוכה להצלחה מפתיעה, שגם ניכרה אמש (מוצ"ש) בחנות "האוזן השלישית" בתל אביב. הכרטיסים לכיתת האמן שלה, במסגרת "סיפורים באוזן", הפרויקט של "מונוקרייב", נחטפו, והיא הסכימה לערוך באותו ערב הופעה נוספת, שגם היא הפכה ל"סולד אאוט". תשע בערב, והקהל הצפוף הביט בה בחיבה ובפליאה. בניגוד לתדמיתה התקשורתית, שהציגה […]

9 בספטמבר 2009

"הקרטל", "זימה"

הנה אלבום קיץ טיפוסי, שמוכיח שלקלילות מותר וכדאי להיות מושקעת. "זימה", אלבום הבכורה של להקת "הקרטל", מוכיח שאפשר לחדש גם בז'אנר לא חדש: פופ קופצני, נדיב באלקטרוניקה. טביעות אצבעות (הרגליים) של ההרכב המרקיד, ניכרות באווירת השובבות שלהם, כזו שמודעת לעצמה, בלי לקחת את עצמה ברצינות. כבר בשיר הפותח, "לשים לך דיסק", הם קורצים למתחרים שלהם וממליצים על עצמם בתור "מעבירי זמן" יעילים: "רציתי לשים לך דיסק, ואת אוהבת עברית. אולי נשמע את אלה עם הדיסקו, אולי היפ-הופ פוליטי… יש לי […]

9 בספטמבר 2009

מאיר אריאל – הפרדוקסים בשירתו

כשאומרים משהו, ובו זמנית את היפוכו, אפשר להיחשד כמשוגעים או כשקרנים. אבל מאיר אריאל, שהיה אמן הפרדוקסים ביצירתו, ידע את סוד האמת שלפעמים מתבטאת דווקא בתוך הסתירות. "ואנשים יוצאים לחפש מקרה שיקרה, אם אפשר במקרה" – התיאור הזה בשיר "שלל שרב", מלבד היותו השתוללות מִצלולית מרהיבה, מבטא אמת אינדיבידואלית-אוניברסלית שאריאל היטיב לנסח. הכמיהה הצמאונית להפתעות שהיא חלק מפרדוקס – אם מצפים לה, זאת כבר לא הפתעה. "אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה אחרי שכבר אשכח אותה כליל", הוא חידד את […]

9 בספטמבר 2009

תמר אייזנמן, "Gymnasium"

יש אנשים שמחכים למחיאות כפיים, ויש כאלה שמוחאים כפיים לעצמם. תמר אייזנמן משרבבת לתוך כמה משיריה מחיאות כפיים קצביות, תִּגבור שובבי לכלי הנגינה ולקולה ותוספת חשובה לאגףהגרוב, שהוא חלק משמעותי מGymnasium"". זהו אלבומה השני (וחצי, כשסופרים את האי.פי בן ה-14 דקות משנת 2003) והוא מלא באנרגיות עליזות שממהרות להתלבש על הגוף במטרה אחת – להזיזו. כמו באלבומיה הקודמים, גם הפעם היא שרה באנגלית, אבל בכל מקרה, המילים שכתבה אינן העיקר אצלה. בפשטותן הלא מחדשת הן נמצאות כאן בתפקיד המקפצה של […]

9 בספטמבר 2009

"בועז מעודה"

"מה יפו פעמייך", נקרא השיר הפותח באלבום הבכורה של בועז מעודה, ומתבקשת הקריאה: "מה יפה קולך"! קולו של מעודה הוא נכסו העיקרי, החל מזכייתו ב"כוכב נולד 5", דרך המקום התשיעי באירוויזיון אשתקד וכעת באלבום הבכורה שלו, "בועז מעודה". אבל כמו בכל נכס יקר ערך, רצוי לדעת כיצד להשקיעו בתבונה. האם מעודה נותן את קולו לשירים ההולמים את מידותיו? – רק באופן חלקי. ההתחלה נשמעת מבטיחה. אוהד חיטמן הלחין את "מה יפו פעמייך" בהשראת שיר השירים ומעודה מרשים כשהוא שר אותו […]

28 באוגוסט 2009

ג'אז וגדג'

אמש, בפעם הראשונה השבוע, לא חיפשתי רכב הפקה שנוסע ממתחם נמל אילת בחזרה למלון. שלום מיטה פרטית שלי, חזרתי. בואי אספר לך מה עשיתי בחופש הגדול, כלומר בחופש הקטנטן, המתוק. הנסיעות האלה – מהנמל למלון (ישרוטל ים סוף), היו בשבילי מסעירות לא פחות מאשר ההופעות ב"פסטיבל הג'אז בים האדום". בתוך רכבים קטנים הצטופפו, שניות אחרי ההופעה שלהם, המוזיקאים הבינלאומיים שהופיעו בפסטיבל. מותשים, אך קופצניים מרוב אדרנלין, שמחים ופטפטניים, בדרכם ל… ובכן, לג'אם שהתקיים כל לילה, עד הבוקר, על הדשא במלון. […]

28 באוגוסט 2009

אביב גדג', "תפילה ליחיד"

היֹֹה היתה להקה בשם "אלג'יר", שהבעירה מדורות אמת ויופי ולאורן נצמדו רבבות ושאפו אל ליבם את העשן הזך. ובשנת 2006 התפרקה הלהקה, אבל העשן לא התנדף, אלא התפצל לשניים. גבריאל בלחסן המשיך להוליד אלבומים, וכעת אביב גדג' מוציא את אלבום הבכורה שלו, "תפילה ליחיד". באלבום הארוך יחסית – שעה ו-12 דקות, אלג'יר עדיין נוכחת. גדג' שר את "הגולם" ו"יוון" – שירים שכתב וביצע באלג'יר, אבל גם פונה לארצות אחרות. קולו, שאינו יפה או מלוטש, אבל בעל נוכחות עוצמתית, אידיאלי להגשת שיריו […]