כל הפוסטים

19 ביוני 2009

עמיר לב וגבע אלון מחייכים, מריונטה סול מגיחים

  א. אמש ב"צוותא" עמיר לב חייך. הרבה. במופע, המבוסס על אלבומו החדש, "הכל כאן", לב ממשיך להתייצב בלב המשולש שווה השוקיים – אדם שפלן בגיטרות, גולן זוסקוביץ' בבס ואסי ששון בתופים. בפעם הקודמת הונח עלי העול של העט, שכמו מזלג מורעב ננעץ בשירים כדי להביאם בזמן אל הדפים. אתמול – עת ללא עט, שוחררתי על מנת להשתעבד מרצוני למכות החשמל, שהתגברו כשגבע אלון הופיע על הבמה. עוצמותיו המסוגננות התמגנטו על התשתית של לב. היה נפלא באופן כמעט מזוכיסטי. והם […]
18 ביוני 2009

מריונטה סול, אלבום עיר הפועלים, יוני 2009

"מריונטה סול" היא להקה קמצנית. חבריה משדרים נרגנות עקרונית ואף נעדרים ויזואלית מאלבומם. המוזיקה המבעבעת שלהם נדחסת בכספת בנק  צר, כחצי שעה אורכו, סניף באר שבע – העיר שיורה עכשיו כדורי מוזיקה עוצמתיים (נדב אזולאי, יוחנן קרסל ובקרוב מוזיקאים נוספים). אבל הדלות המופגנת של "מריונטה סול" בכל מה שחיצוני למוזיקה, היא הדלק של "עיר הפועלים", אלבומם השלישי (אחרי שני אלבומים מחתרתיים שיצאו באינטרנט) – יצירה סנסציונית בַּאמת הגברית ונטולת ההצטעצעות שהיא משלחת, שעוצמתה בתמציותה. אמיר גרומן – הזמר וכותב השירים […]
12 ביוני 2009

אוהבי חתולים, לכו להופעה של קובי אוז

אני לא ממש בעניין של חתולים. יש לי נסיבות מקלות. כשהייתי בת חמש החתול שלי נטש אותי. לא ארחיב על כך, טרם התאוששתי. אמש הייתי בהופעה של קובי אוז. תוך כדי כתיבת הביקורת, נאלצתי להשמיט ממנה כמה קטעים. אגב, ממש לא ברור לי למה צריכה להיות מגבלת מילים בכתיבה באינטרנט. הרי יש מקום בשפע. אבל טוענים שהקוראים יאבדו סבלנות, והכותבים יאבדו אותם בהתאם. בכל אופן, בין הגיבורים החדשים של אוז במופע החדש שלו, מככבות בקטעי הקישור גם שתי חתולותיו, כלנית […]
12 ביוני 2009

קובי אוז – "מזמורי נבוכים", הופעה בלבונטין 7

 "גם לשירים יש משפחה", אמר אמש (יום חמישי) קובי אוז. "יש לשירים ילדים ודודים ודודות, ותיכף אני אשיר את הסבא-רבא של כל השירים שלי". זה כבר היה לקראת סוף ההופעה שלו ב"לבונטין 7" בתל אביב והקהל התרגש כשאחרי כל השירים החדשים הוא שר את השיר הראשון שאיתו התפרסם, "הרבי ג'ו כפרה". העיבוד הפעם היה שונה לחלוטין – מתון, לא מתפרע. אפילו ה"או-או-או-או-אי-אי-אייי" נשמע פחות לעגני.   הקהל המגוון התלהב. היו שם צעירים ומבוגרים מאוד וסקאלת האמונה נעה בין חילוניות מוחלטת לחרדיות. […]
12 ביוני 2009

נעמי שמר – שתי הופעות מחווה בשבוע אחד

  מועדון זאפה הרצליה, יום שני השבוע (8.6.09). תמר גלעדי מתרגשת על הבמה במופע "בלוז לנעמי" (שמר). כעבור יומיים (אמש – 10.6.09), בקונסרבטוריון "הסדנה" בירושלים, חברי "אנסמבל נעמי שמר" של האקדמיה למוזיקה נרגשים לא פחות. החודש, לפני חמש שנים, נפטרה נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר עברי. השירים שהשאירה פשוטים לכאורה בקליטותם, אבל אם מגרדים קלות את שכבתם החיצונית מתגלה גיאוגרפיה תת קרקעית עם אזורי אקלים מגוונים, שמגרה להתעסק איתם מוזיקלית. ואת המהות הזו הצליחו להעביר השבוע אל פני השטח […]
12 ביוני 2009

נינט טייב, "אם אני אלך" – ביקורת סינגל

  כל שיר חדש הוא מבחן אהבה בין זמר לקהל, אבל כשמדובר בנינט טייב מתווספות לכך עוצמות, לאו דווקא מוזיקליות, שמקיפות אותה עד חנק, חלקן בהערצה ואחרות בבוז. בתנאים הלא ניטרליים האלה נינט משגרת חץ – "אם אני אלך", סינגל ראשון מתוך אלבומה השני המתקרב. האם הוא מצליח לפגוע במטרה – הלב שלנו – ולהכשיר בו חלקת סקרנות לקראת האלבום השלם? התשובה החד משמעית – כן. כמעט שלוש שנים עברו מאז שיצא אלבום הבכורה שלה, עם ההפקה האביב-גפנית השאפתנית, שבניגוד […]
2 ביוני 2009

התייעצות

  בשבוע שעבר, בדיוק בחג השבועות, מלאו 3 שנים לעבודתי ב-ynet. חשבתי לכתוב כאן לכבוד העניין פוסט של סיכום אישי, אבל ויתרתי. בפוסט האבוד תכננתי לעסוק גם בתופעת הטוקבקים כפי שאני חווה אותה. למעשה, לעיתים נדירות אני סובלת מהם. אולי בגלל שאני משתדלת לא להתלהם בכתיבתי, פונקתי יחסית בטוקבקים מתונים, וגם כאשר הם מתלהמים – אני לא לוקחת אותם ללב. כמה אפשר להתייחס ברצינות לאנשים שמשתפנים להזדהות בשמם?! אבל דווקא לקראת החג האחרון נפגעתי בפעם הראשונה מטוקבק. הוא היה אישי, כוון […]
1 ביוני 2009

ברי סחרוף ורע מוכיח, "אבן גבירול – אדומי השפתות"

  בימים אלה, כשהתואר "גאון" מושלך לכל עבר בחופשיות חסרת אחריות, חשוב להיכנס לפרופורציות ולהיזכר מיהו גאון אמיתי. שלמה אבן גבירול היה כזה – משורר ופילוסוף נודע שחי במאה ה-11 בתור הזהב של יהדות ספרד. כאלף שנים לאחר מותו, בתקופה שבה הפיוטים היהודיים העתיקים חווים פריחה בישראל, ברי סחרוף ורע מוכיח הלחינו שירים של אבן גבירול לאלבום "אדומי השפתות".  מדובר ביצירה מושקעת – מוזיקלית ותוכנית, שכוללת גם את הצד הספרותי וההיסטורי שבשירת אבן גבירול. בחוברת המפוארת המצורפת לאלבום ישנם צילומי […]
1 ביוני 2009

"נערות ריינס"

  חם. לא רק במזג האוויר. טמפרטורות גבוהות נמדדות ברבים מהאלבומים הישראלים החדשים, חלקם אלבומי בכורה. שימו לב לכמות הכוכבים בביקורות האחרונות. בקצב הזה, עוד מעט המדחום יתפוצץ. הנה "נערות ריינס" – הלהקה ואלבומה הראשון הנושא את שמה. השם שלהם אולי עלול לאכזב את המצפים לקולות נשיים. אין אף נערה (מלבד בקולות הרקע היפים) בלהקה הגברית המתומצתת הזאת. המינמליסטיות העקרונית שלהם לא נמצאת בצליל, שהוא דווקא עשיר, אלא בהרכב, שבניגוד למסקנות האוזניים, כולל רק שלושה אנשים: ניר וטשטיין המתופף, גיא […]
1 ביוני 2009

רונה קינן, "שירים ליואל"

מה עושים עם יקירינו החיים המתים, שהם גם מתים חיים, תושביו המעורערים של לימבו מייסר? איך נושאים את השבירות המענה של קיומם הנקלש? להיכן מנתבים את האהבה? מה באשר לאשמה? איך נוגעים בהם מבלי למחוץ את הפתחים? רונה קינן הצליחה. כנראה שלא היתה לה ברירה. כאבה הפרטי נדחס בה ונמהל בנפש האומנית הגדולה שלה. ככה נוצר האלבום "שירים ליואל", שמתעד דמות בדויה, המבוססת על חייו הנשמטים של עמוס קינן, אביה של רונה. גם כשהוא מנותק מהקשרו הספציפי,  מדובר באלבום חריג […]
1 ביוני 2009

אלי רוזן, "כל המקומות האלה"

  חברות התקליטים הגדולות חושבות כנראה שאנחנו קיבה ענקית ולא מפותחת. צריך להזינה ממושכות, אבל רק בחומרים קלים לעיכול. בעיקר מתוקים ומפנקים. טעמים אחרים כמו חריף, מר ומלוח – רק באופן מתון. מותר ורצוי לרגש, אבל בלי לזעזע ולהכביד בטעמים חדשים. צריך לספק את המוכר והמורגל, גם אם השמות שלו משתנים. מזל שבשנים האחרונות נוצרת  אלטרנטיבה, שצוברת לאיטה ממשות משמעותית מול החברות הגדולות. מדובר בלייבלים קטנים שמחתימים בסלקטיביות מוזיקאים איכותיים. הם אומנם שואפים להיות רווחיים, אבל השיקולים שלהם אינם בהכרח […]
1 ביוני 2009

אורי מרק, "לא לדבר על מין"

  לאוֹרי מרק יש ביטחון טבעי, מין קול שמתריס מבעד למילים: "תעשו מקום, אני כאן". אפשר היה להיווכח בכך כבר ברדיו, שקיבל בתשואות פלייליסטיות את "לא לדבר על מין" – שיר הנושא מאלבום הבכורה שלו. קשה להאמין שמדובר באלבום ראשון. הכריזמטיות של מרק לא מתבטאת רק בתשוקה המוחצנת שבה הוא מבצע את הרוק התיאטרלי שלו, אלא גם בשירים עצמם. כולם מתלבשים על האוזן, מחליקים פנימה, ומיד מעיפים גבוה, גם מבלי להיות קלי משקל.  מרק, שעוסק בעריכה עיתונאית, לוקח ממנה את […]
24 במאי 2009

אלון אולארצ'יק בלבונטין 7, הלילה

ידעתי שזה יהיה ככה. אפילו רשמתי במחברת לפני ההופעה: "חוויה מתקנת לחוויה מרוממת אך מדכדכת מיום חמישי". (מאוד-מאוד-מאוד, אני מוסיפה כעת – למתקנת, למרוממת ולמדכדכת). עכשיו מוצ"ש, וחזרתי מהופעה של אלון אולארצ'יק בלבונטין 7. יש לי הרבה מה לכתוב על אולארצ'יק, ואת הרוב לא אוכל לכתוב עכשיו. בשבוע שלפני פסח זכיתי להיות "מראיינת אורחת" בתוכנית של נעמה מס (טריקסרין) ברדיו הר הצופים. ריאיינו אותו והשמענו את שיריו. נעמה גם היתה הנהגת שהסיעה אותו (ואותי) מתל אביב לירושלים ובחזרה. הדיבורים בדרך […]
15 במאי 2009

עיניים

  – את יודעת, את מוצאת חן בעיניי. – אבל? – אין אבל. – רגע – היא נגעה קלות בעיניים שלו – תן לי לראות מה כתוב. – את גם קוראת בעיניים? – לא. מה פתאום. אתה יודע, אני בטח אהרוס עכשיו את הכל, אבל העיניים מוערכות יותר מדי. אל תהרוג אותי, בבקשה, ואני מקווה שאני לא הורגת עכשיו את הרומנטיקה, אבל אני לא מבינה למה הן נחשבות איבר כל כך יפה. בתכלס יש להן מרקם כזה מגעיל, רירי, והן […]
1 במאי 2009

למה כן אלך להופעה של לאונרד כהן (תשובה לשרון רז)

תודה שרון רז על כך שכתבת את זה [הערה של תימורה מהעתיד, שנים רבות אחרי פרסום הפוסט הזה: במקור היה כאן לינק שכיום אינו פעיל, לפוסט של שרון רז שבו נימק ב-56 סעיפים את סירובו להגיע להופעת לאונרד כהן בארץ].  56 הפרובוקציות הכנות שלך היו כל כך אפקטיביות עד שנכתב לי הפוסט הזה. ממש הרגשתי איך שאתה לוחץ בקלות מעליבה על בלוטות הכעס הפרימיטיבי שלי, מקומם ומעצבן אותי, אבל תוך כדי שאני צוחקת, ומוציא ממני בוז שקוף עטוף בדמעות. אז […]
30 באפריל 2009

אריאל זילבר ב"האוזן השלישית"

ושולח אלף נשיקות  הנה שתי סתירות שמייצגות את אריאל זילבר וקשורות לתאריך של אתמול (יום חמישי, 23.4.09), בו התקיימה הופעתו המפתיעה בתל אביב. שעתיים אחרי שכבו האורות לכבוד יום כדור הארץ, הוא שר בתזמון מקרי, אך מושלם, את "להתראות במבול הבא". השיר הזה, אחד משירי הראפ הישראליים הראשונים, נוצר כבר לפני כעשרים שנה ועוסק באיכות הסביבה. היום הדיבורים על האוזון טבעיים ואופנתיים, אבל בשנת 90' לא היה נפוץ לשמוע את המילים: "נוצרת סביבנו חגורה / של CO2 האיום ונורא / […]
30 באפריל 2009

נדב אזולאי, "בצד של הרעים"

"מתי כבר יגיע התור שלי"? שואל נדב אזולאי בשיר "ניצנים" באלבום הבכורה שלו "בצד של הרעים". "ניצנים" – על שם המקום בו נחגג הגמר של "כוכב נולד". אבל לא מדובר בשיר כמיהה לתהילה מהירה, אלא בביקורתיות לעגנית כלפי פנטזיית הסלבריטאות. "אמא, תדליקי, רואים אותי", הוא שר, ומוסיף: "השבוע בחרו אותי להקריב על הבמות ובאורח נס הזדמן לי למכור את נשמתי". אזולאי מכיר את הנושא. באחת מהעונות האחרונות של "כוכב נולד" פנו אליו מהפקת התוכנית והזמינו אותו להשתתף, והוא סירב. עכשיו […]
16 באפריל 2009

"באר חלב באמצע עיר" – על ספר (כל) השירים של חזי לסקלי

  מותו המתמשך של חזי לסקלי והיעלמות ספרי השירה שלו לא המעיטו את נוכחותו בתרבות הישראלית, אולי אפילו הגבירו אותה. בתזמון מתבקש עם הכמיהה למילים שלו, יצא לאור בימים אלה "באר חלב באמצע עיר" – ספר המאגד את כל שיריו, כולל שירים שלא התפרסמו מעולם, בעריכתו הבהירה והרגישה של מאיר ויזלטיר.   קריאה בספר היא שוטטות מרחיבת לב ותודעה בתוך ציוריות חדשנית. אבל השפתיים החדשות השטות בעשב (עמוד 15), הכורסא החירשת המשמיעה את שיר הישבנים המתמוטטים (עמוד 64), נרקיסי החלון (עמוד […]