"באופן קבוע וחד פעמי" / יוני רכטר ויהודית רביץ שלושים שנה מלאו להופעה "באופן קבוע וחד פעמי" של יוני רכטר ויהודית רביץ. שניהם היו אז בתחילת דרכם, ואפשר ממש לשמוע את היצירתיות הטרייה מבעבעת מהם. השירים באלבום הזה הפכו לקלאסיקות ישראליות וללהיטים, ביניהם "דמעות של מלאכים", "עטור מצחך" ו"מה עושות האיילות". למרות השנים שעברו מאז ההקלטה, הביצועים לא התיישנו והם שומרים על הצליל המיוחד שלהם שמשלב ג'אז, מוזיקה קלאסית, רוק רך והומור. לכבוד ההוצאה המחודשת מצורף לאלבום DVD ובו תיעוד […]

הדרכים השסועות   בדיווידי המצורף כבונוס לאלבומו החדש וחסר השם של שלום חנוך מצולמים שיריו הידועים מהופעה במועדון ה"בארבי". לצידם שיר חדש, "אומרת לי לעד", שמעורר את השאלה האם הוא "מחזיק" גם כשאינו מוקף בקלאסיקות כמו "תפסתי ראש על הבר" ו"הדרכים הידועות"? במקרה הזה, התשובה חיובית. מדובר בשיר אהבה יפה ושקט, שנבנה ומתעצם לאיטו. הלחן היפה גובר על המילים הבנאליות בחלקן ("אומרת לי לעד / אתה לי האחד / יחיד ומיוחד / שלי לכל חיי") והוא מסתמן כ"אהבת נעוריי" של […]

  "איזה כבוד להופיע עם החלוצים האלה", אמר ברי סחרוף. בין כל הזמרים שהתארחו באיחוד של "צלילי העוד" אמש (יום ה', 2.4.09) במועדון ברזילי בתל אביב, שמו של סחרוף לא הוזכר בקומוניקטים. הוא הגיע על תקן של "ההפתעה", אבל איכשהו היה ברור שזה יהיה הוא, שיא נוסף, מסעיר, בהופעה שכולה רצף של שיאים. רגע לפני כן, למשל, יהודה קיסר, הגיטריסט שאחראי לצליל הכה חשמלי של הלהקה, שאל: "אפשר לשיר"? ולפני שזכה לאישור הנלהב של הקהל, הוא כבר התחיל לשיר את […]

ישנם אלבומים שהדרך הראויה להקשיב להם היא פחות דרך הלב או הראש ויותר דרך הרגליים. "על הרחבה", אלבומו השלישי (תוך שלוש שנים) של עידן יניב, הוא כזה, ובכך איננו יוצא דופן. תמיד היו כאן אלבומי חפלות, אם כי נראה שהתקופה הנוכחית מגבירה את הצורך בריקוד, אותה פעולה שלמרות התנועה המשחררת, בעצם משאירה במקום.   "אז קדימה על הרחבה", מדרבן יניב את מאזיניו בחוברת ושולח אותם לרקוד לצלילי קולו. ואכן, רוב שירי האלבום קליטים, קצביים ועליזים, בחלקם ניתן לשמוע את חיוכו של […]

 קובי אפללו מחקה את סבתו המרוקאית. "תחשוב טוב, יהיה טוב", הוא אומר במבטא כבד. "כל עכבה לטובה". אחרי חמישה שירים במופע ההשקה של אלבומו השני "ביום הכי בהיר", הוא עדיין לא נרגע מהאיחור של ההופעה שנגרם בגלל בעיות סאונד. "אין לכם מושג באיזה סרטים הייתי קודם", הוא שיתף את הקהל בהתרגשות שלו מ"ה-פרמיירה".   הקהל במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב חייך אליו אמש (יום רביעי) ומחא כפיים בשמחה בהפסקות שבין המילים. יש לאפללו שירים נעימים, קול חם בעטיפת עדינות ואישיות בימתית […]

מיכל אמדורסקי התכוננה. כמי שבקיאה בחוקי המדיה, היא כבר תארה לעצמה מה תאמר הביקורת על אלבומה החדש, "אשתו של", ונערכה בהתאם. כבר בשיר הראשון היא מצהירה מראש: "אני דורכת על ביקורות של רכלנים". "אשתו של", אלבומה השלישי (או הרביעי, עם סופרים את האי.פי האחרון שלה, "מיכל אמדורסקי" ) ניזון בגלוי מהביוגרפיה הטריה שלה, גירושיה מאסף אמדורסקי, שגם הוא עיבד את זוגיותם האבודה באלבומו האחרון, "הרי את". שניהם מנתבים את תשומת הלב לאלבומיהם על בסיס סקרנות הציבור, כמו שאמדורסקי מאבחנת בשיר הנושא: […]

"הסם האהוב עלי הוא הקהל"    "אני תחת השפעה כבדה של סם האמת", פתח אמש (מוצ"ש) גלעד כהנא את "סיפורים באוזן", סדנאות אמן בחנות האוזן השלישית בתל אביב. הפרויקט (מטעם חברת ההפקות "מונוקרייב") מאפשר לקהל לפגוש את המוזיקאים החביבים עליו ולשאול אותם שאלות על המוזיקה שלהם. "זה מעמיד אותי במצב מאוד עדין ורגיש", המשיך כהנא, מנהיג להקת "ג'ירפות", שגם הוציא שלושה אלבומי סולו ופרסם ספר ביכורים. "אין לי כרגע עור חיצוני ואני פגיע. תשאלו איזה שאלה שתרצו. אני מתכוון להגיד […]

בלהיט הכי גדול באלבום הבכורה שלו, תהה שחר אבן צור למה בעצם אי אפשר ללכת עירומים? במובן מסוים הוא התקדם אז בכיוון ההתערטלות כשבשנת 2003 צעד מתוך להקתו, "מוניקה סקס", אל החשיפה שבאלבום סולו. עכשיו, כבר מתורגל בעמידה בחזית ללא הכסות המגוננת של להקה, הוא מוציא את אלבומו השני, "כיכר מגן דוד".  אלבום סימפטי ונעים לשמיעה, יצר אבן צור, והוא שר בו ברגש את השירים הקומוניקטיביים שכתב (מלבד "שיר אהבה" של יהונתן גפן, המוכר בלחן הקודם של שלמה יידוב). עמי […]

קולנוע לב בואו לקולנוע של עמיר לב. הנה הוא בקופה, מוכר את הכרטיסים. מבטו נייטרלי כאילו לא אכפת לו אם תקנו או לא תקנו. לא משנה הסרט – תמיד יהיו בו נסיעה, גבר שנעצר באמצע ההתרחשות, אישה משלימה בעל כורחה ואולי גם קוסם. לב, בקולנוע שלו, הוא גם האיש שעומד בכניסה, בודק לכם את התיקים. מתבונן בתוכם בתשומת לב. לא מחמיץ אף פרט. הכל יכול להיכנס לשירים שלו: מסטיק ("נמל תעופה"), דיאט יוגורט בטעם פירות ("נוסע וחוזר"), חוברות של כרטיסי […]

בפרויקט "עבודה עברית" האחרון הפתיע רמי קליינשטיין בטמפרטורות הזעם הרותחות שבהן ביצע את "הכעס" של להקת רוקפור. במשך השנים כמעט ונשכח עברו הרוקיסטי ואיכשהו הוא התקבע בתודעה הקולקטיבית בתוך מלכודת הדבש הנושנה של "תפוחים ותמרים". "הכעס" גילה מחדש פיסות מאישיותו המוזיקלית המגוונת ועורר סקרנות לגבי אלבומו הבא. והנה מגיע "שיר חשוף", אלבומו החדש, שבו קליינשטיין אכן חושף צדדים נוספים, אבל אחרים.  הזעם לא נעלם בהכרח מהאלבום, אבל הוא מגיע במצב צבירה מאופק ומתון. נשמע שקליינשטיין החליט, כפי שהוא מעיד בשיר […]

אלבום חדש לריקי גל הוא אירוע. מדובר באחת מהזמרות הטובות ביותר של הזמר העברי – פרפורמרית מרהיבה שמתהדרת בקול עשיר ואישי ובהילת איכות. שמונה השנים שעברו מאז אלבום האולפן האחרון שלה הגבירו את הצימאון אליה. האם היא מרווה אותו באלבומה החדש "רואים את השנים"? התשובה אינה חד משמעית. הקול של גל בהחלט נוכח כאן בעומקו ובצבעוניותו, וגם דלק הרגש ממשיך להטעין אותה בתשוקה, שהיא מנתבת היטב. את מומחיותה בפיתוח קול היא מיישמת על עצמה ומשתמשת בעוצמתה במתינות. היא כבר לא […]

על השולחנות במועדון "רדינג 3" בנמל תל אביב מונחות צלחות חד פעמיות כסופות. בתוכן מצטופפים ורדים בלי גבעול ועלים. ברבע לאחת עשרה שלומי סרנגה עולה על הבמה. התזמורת כבר מחכה לו, וגם הקהל שבא אמש (חמישי) להשקת המופע החדש, "מונו". סולו בוזוקי, דרבוקה מצטרפת, מחיאות כפיים והנה הוא מנווט מגרונו להיטים ביוונית ומלווה את עצמו בתוף. "עכשיו יהיה כאן דואט מהעולם הבא. תמיד חלמתי לשיר עם זוהר ארגוב". וזה בדיוק מה שקורה ב"עוד יום יבוא" שמשובץ בדגימות מקולו של "המלך". […]

 אם קוהלת היה מוזיקאי, אולי היה לו דיסק שנשמע כמו האלבום החדש של רמי פורטיס, למעט ההומור. שמונה שנים אחרי אלבומו הקודם, "חצי אוטומטי", בוקעת מתוך אלבומו "1 2 3 פורטיס משו לש" נימה קוהלתית. למשל, בפזמון של "משלחת אבודה לחלל", לפני מכת הפסנתר שאחריה שתיקה: "מה שהיה זה מה שיהיה, ומה שיהיה זה מה שנהיה. לאן שנפנה זה לא ישתנה". כך גם בשיר "חזרה לשגרה" – "הכל ברור, צפוי מראש, אך מיותר".  פורטיס צודק וטועה. אלבומו לא צפוי ובעיקר […]

עיניים שלהן בשנים האחרונות ניטל מקדם האירוויזיון האלמנט הכי דרמטי – זהות מבצע השיר שייצג את ישראל באירוויזיון. אחרי שהוחלט עליה מראש, שלא לעיני המצלמות, נשאר רק לקבוע את השיר. הבחירה המצומצמת הזו – שיר אחד מתוך ארבעה בסך הכל – אינה יכולה באמת לייצר הזדהות ומתח, המרכיבים ההכרחיים לשידור טוב. ולמרות נקודת המוצא הבעייתית הזאת, הערוץ הראשון התגבר יפה על המגבלות האלה כששידר אמש (יום שני) את הקדם של 2009. הנוסחה שפעלה היתה משדר ענייני, ממוקד וזורם, ובעיקר הליהוק […]

לא מרעיש במציאות שערורייתית שבה המוזיקה הישראלית לא זוכה לבמה טלוויזיונית סדירה בערוצים המרכזיים, הערוץ הראשון מתמיד להקצות לה זמן שידור שבועי, ועל כך הוא ראוי לשבחים. במשך שנים היתה זו "תוצרת הארץ" המוצלחת שהנחתה טל גורדון, ומאתמול (יום שני) משודרת "רעש מקומי" תוכנית מוזיקה חדשה בת 25 דקות. המנחים הפעם הם השחקנית איילת רובינסון ("עד החתונה", "רביעיית רן") ועמוס בן-דוד, המנהל המוזיקלי של "כוכב נולד", שבאחרונה הוציא אלבום סולו ראשון, והוא גם משמש כמפיק מוזיקלי. בין הפקותיו של בן-דוד […]

"הו מה יהיה מה יהיה"? הפתיעה הדרה לוין ארדי בשיר של גידי גוב. הקהל בתיאטרון תמונע חייך אליה אמש (יום שני) בהופעת ההשקה של אלבומה העשירי(!)"Too much of a good thing". השיר נשמע מפיה כמו תפילה שמבקשת כיוון, כששרה אותו בצניעות, רק היא והקלידים. לרגע התבלבלה מהתרגשות, אבל אז המשיכה במילים ההולמות להפליא: "ואין לי שום מושג מה יהיה, מה יהיה". ככה זה בדרך כלל אצלה. השירים האינטנסיביים עומדים לרשותה, אבל תוך כדי ההופעות היא משנה, מזיזה אותם, מתעלמת מחלקם […]