"כמה חן יש בכם", מחייך אביתר בנאי לקהל שלו, המצטרף אליו בשיר "כלום לא עצוב". וזה באמת קהל חינני – יודע אינטואיטיבית מתי להיות קשוב ומתי נלהב. כמה דקות קודם לכן, כשהוא ביצע את "כשזה עמוק" (של ענבל פרלמוטר וקורין אלאל), הקהל מיוזמתו שר באופן מושלם את הקול השני של השיר. זה היה יפה עד דמעות. שעת הופעה לא סטנדרטית. קצת אחרי חצות וחצי היא התחילה, ובשתיים ורבע בלילה הסתיימה. "אני מקווה שנַחְתם בצהריים", אומר בנאי, ובהמשך מסביר את […]

  יש שיאים כאלה, מהלומות זוהר שמקפיצות הופעה טובה לגבהים של הופעה מצוינת. בשליש האחרון של המחווה ליוני רכטר אמש (יום רביעי), הפסנתרים שלו ושל שלומי שבן פצחו בדיאלוג. הפסנתר של שבן שאל משהו. הפסנתר של רכטר הלם תשובה. הפסנתר של שבן התריס, הפסנתר של רכטר הקשיב והשיב. ואז הפסנתרים התאחדו לנגינה משותפת, ובעליהם הצטרפו אליהם ושרו איתם את "כולם אומרים" של שבן. רכטר חייך תוך כדי נגינה כאילו הוא זומם משהו. ואז, כששבן המשיך לשיר, הוא ענה לו ב"כי […]

  כשטיפקס פרצה ב-92' עם "הרבי ג'ו כפרה" היא הסתמנה כלהקת דאחקות מגניבה, למרות שהמילים החדות לא הותירו מקום לספק. הפזמון המקפיץ היה מלכתחילה שיר מחאה מובהק נגד תעשיית הנוכלות בחסות הדת. וה"רבי" ג'ו כפרה, ש"השכינה אצלו זה עסק", עדיין משגשג בנכלוליו.  אתמול הם הודיעו על התפרקותם, אחרי עשרים שנות פעילות ושירים שלא שמעו על חוק ההתיישנות, כמו "יושבים בבית קפה ומרגישים בתוך בועה" עם הג'יפ המפלצתי שכבר ממתין בתוך השיר ותיכף יגיח ואיתו שאר הסממנים של ה"תרבות" הקטלנית. למשל, […]

  בימים של אריזות נוצצות, שמתקיפות את העיניים בברקים אגרסיביים של ויזואליה, מוזר להתבונן בעטיפת אלבום הבכורה של יוני פוליקר. אין ספק שהיא לא מזמינה להאזנה. האפרוריות הבוטה שלה מרתיעה, והשם, "כלום", מעורר את התהייה "אז למה בכלל לטרוח"… אבל אז מקשיבים למוזיקה ומתברר שבניגוד לשם, יש בו הרבה. פוליקר, יוצר מסקרן, כתב והלחין את השירים, וגם הפיק מוזיקלית את האלבום, עיבד אותו וניגן בגיטרות, בבס, בבוזוקי ובקלידים, ואת כל אלה הוא עושה בכישרון. יש לו קול חם, מעורר אמפתיה, חזק […]

וביניהם "בין האש ובין המים", אלבומה החדש של גלי עטרי, הוא אלבום סתיו. יש בו עגמומיות נעימה ולא קודרת, בלי הסערות של החורף וללא הזיעה של הקיץ. כך גם עטרי עצמה, זמרת מהזן שרווח פעם וכיום התמעט – זמרים שהם זמרים. מבלי להגדיר את עצמם כיוצרים או לעסוק בכתיבה ובהלחנה, אבל מתוך הקפדה על שירה יפה ונקייה, נעדרת פעלולים ווקאליים של סלסולים וצרחות. מהבחינה הזו עטרי היא עדיין נכס איכותי לפופ הישראלי של אמצע הדרך וסגנונה כמו תמיד חם, ידידותי, […]

  קשה לשיר סליחה בעברית. מבחר שירי ההתנצלות הישראלים דל במיוחד, ובשעות שלפני יום כיפור העורכים המוזיקליים בתחנות הרדיו מתייאשים ומשמיעים שוב (ושוב) את יהודית רביץ שרה "סליחות". לאה גולדברג כתבה (ועודד לרר הלחין) שיר יפהפה שהוא בעיקר אירוטי ושבו התשוקה לפיוס גוברת על העוול, שלא ברור עד כמה הוא באמת קריטי ("אם היו עינויים"). הנה כמה שירים נוספים שמביעים חרטה.   סליחה / ביצוע: מתי כספי. מילים: אהוד מנור. לחן: מתי כספי קלאסי. גבר מבקש מאישה סליחה על חטאיו, […]

כשאדם נאמן למנגינה שלו, מתנועע לצליליה בשטח הפרטי ובהתאם לקצב הפנימי, לפעמים נעשה איתו חסד. הזמן שלו מסתנכרן עם הזמן של כולם. תמוהים אלה המאשימים את "שיר חדש", אלבום הזמירות והמזמורים של אהוד בנאי, בהיסחפות לתוך גל אופנתי. כרונולוגית בנאי אכן מצרף את אלבומו לערימת האלבומים היהודיים המצטברת באחרונה על מדף המוזיקה הישראלית. אבל האזנה לאלבומו מצביעה על השקעה איכותית בעיבוד המוזיקה, חיצונית ופנימית, באופן שמתקיים רק כחלק מתהליך ממושך. בנאי, יוצר לא מתפשר, הוציא אלבום ארוך (כשעה ועשר דקות), […]

 בניגוד לשם אלבומה, "שוברת שתיקה", מאיה בוסקילה לא חוזרת אחרי תקופת אלם ממושכת. אלבומה הקודם, "ימים של אהבה", יצא רק לפני שנתיים. עם זאת, בין שני האלבומים עברו עליה שינויים מקצועיים דרמטיים למדי. בלי להיכנס לפרטים, התוצאה המשמעותית היא השתחררותה מהסוכן שלה, רוברטו בן שושן, שגילה אותה ותרם לפרסומה ולהצלחתה, אבל לא העניק לה את החופש האומנותי המיוחל.  וכך, "שוברת שתיקה", אלבומה השלישי של בוסקילה (תוך ארבע שנים), הוא אלבום השחרור שלה. השינוי העקרוני שניכר בו, לעומת אלבומיה הקודמים, הוא […]

שנת תשס"ח היוצאת היתה שנה טובה למוזיקה הישראלית. טובה, אבל לא מקורית. לא נוצרו בה תופעות חדשות ולא התקיימו חוויות יוצאות דופן ואירועים מוזיקליים שיירשמו בספרי ההיסטוריה. חשיבותה של השנה הזו היתה דווקא בשגרה, הנורמלית עד כדי כך שכבר הפכה מובנת מאליה. שפע האלבומים החדשים שהחל כבר אשתקד, נמשך גם השנה. חברות התקליטים – הוותיקות והממוסדות, וגם החדשות והעצמאיות, לא הפסיקו לייצר עבודה (מעניינת) למבקרי המוזיקה. הגיוון המשיך לרתק – מיינסטרים לצד אלטרנטיבה, מוזיקאים מוכרים לצד כוחות חדשים,  אלבומים מצוינים, […]

המלצות לראש השנה תשס"ט  יצחק קלפטר / "קצת דיפלומט" 15 שנה מאז אלבום האולפן האחרון שלו ("הרחובות ההם") יצחק קלפטר חוזר באלבום חדש. הכל מעשה ידיו וליבו – הכתיבה הפשוטה אך הציורית (הים מופיע בארבעה שירים), הלחנים המורכבים, ההפקה הנחושה והעדינה, העיבודים הג'אזיסטיים והרוקיסטיים והגיטרה החשמלית – סמלו המסחרי. וגם קולו החם והאנושי, ששר שירים יפים הממחישים גבריות מוצקה ונאיבית. ויש גם ממתק: חידוש שלו ל"אני אוהב" שהלחין ל"הכבש השישה עשר" של יהונתן גפן. ביצוע שמח שהופך את שיר הילדים […]