אני מנסה לכתוב ביקורת הופעה בלי לכתוב על איזו הופעה אני כותבת אותה. ועל ערב אחד נדיר, שבו חוויתי את שני הקצוות שמעבר לסקאלה – הטוהר והריקבון. זה התחיל ביום חמישי האחרון – אחד מאותם לילות שבהם יש בעירי לפחות שלוש הופעות שאני כמהה לחוות. אני אף פעם לא מצליחה לבחור. פעם הייתי נאבקת. היום משלימה מראש עם התוצאה שבדרך כלל זהה – או הכל או כלום. וזה אף פעם לא הכל. וכך היה באותו יום חמישי. ויתרתי מראש על כולן. גם […]

9.3.08 לפנות ערב, באוטובוס שמדרים מתל אביב – שלומי שבן, נעם רותם, שרון מולדאבי, רונה קינן, ערן צור, דן תורן ולהקת פונץ' מחייכים חיוכים של טיול שנתי. הדינמיות של הנסיעה והשמחה על הזכות "לעשות משהו" מטעינות את החלל בעליצות. האחווה שבין החברים-קולגות מרופדת בעדכונים, שיחות נפש, ושיר חדש שנעם רותם משמיע עם גיטרה. זאת בעצם המוזיקה היחידה שנשמעת באוטובוס, למי שתהה מה הפסקול בהסעה של מוזיקאים ישראליים למופע תמיכה בתושבי עוטף עזה. בחושך שמתעבה בהדרגה, הגבולות מיטשטשים ומתגלה האמת: מדינת תל […]

פרטיטורה קרועה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן. זאת המזכרת שנשארה ליונתן רזאל מתאונת דרכים שעברה עליו בילדותו. "נסעתי לדרום עם כל המשפחה ובדרך התהפכה המכונית שלנו. ברוך ה' יצאנו ללא פגע", מספר רזאל, כיום בן 35. "הקשבתי לבטהובן בנסיעה. באותה תקופה למדתי עליו המון והרגשתי שיש לי איתו חיבור מיסטי". החיבורים בין עולמות שונים ממשיכים להיווצר בחייו של רזאל, שאלבומו הראשון "סך הכל" שיצא באחרונה, מתייחד בשילוב בין טקסטים דתיים למוזיקה שיסודותיה קלאסיים. שיר הנושא והדואט "ציון", עם אביתר בנאי, […]

 דרוש בדחיפות לחן לשיר חסר השם של יונה וולך, שמכונה "לא יכולתי לעשות כלום". כן, ישנו הלחן הנודע של אילן וירצברג, מתוך האלבום הנפלא של שירי וולך, "בציר טוב", שיצר עם שמעון גלבץ. אבל השיר הספציפי הזה מוחמץ ודורש תיקון מיידי.  לא יכולתי לעשות עם זה כלום! אתה שומע?! לא יכולתי לעשות מזה כלום!!! במקור אין סימני פיסוק, מלבד נקודה בסוף השיר, ועד אליה רצף מילים חסר הפסקות וקצר נשימה. אבל ככה, עם סימני הקריאה, אני "שומעת" את השיר, בלחן שכרגע איננו. […]

"שמע קולי", האלבום החדש והיפהפה של מאיר בנאי הוא ההוכחה לכך ששירים טובים הם שירים טובים, ולא משנה הסגנון שלהם, במקרה הזה שירי קודש ופיוטים. בהופעת הבכורה שלו בתל אביב (יום שלישי השבוע, 12.2.08, "צוותא") היו הרבה ראשים מכוסים במרכז האולם ומעט (יחסית) ראשים גלויים בקצוות.  הוא פתח בכמה שירים מהאלבום החדש, ואז המשיך ל"אהבה קצרה". הטבעיות המרהיבה שבה עבר מסוג אחד של קודש למשנהו רק הוכיחה שבשבילו הכל מהות אחת שלמה. "לך אלי תשוקתי, בך חשקי ואהבתי. לך לבי וכליותי, […]

  זו לא צניעות, זו הצטנעות.זו לא מתיקות, זו מתקתקות.זה לא משפט, זו שיפוטיות.זה לא יופי, זו התייפייפות.זו לא זַכות, זו זחיחות.זה לא מעשה, זה מעושה.זה לא רגש, זה פאתוס.זה לא בכי, זו בכיינות.זה לא פתרון, זו פטרונות.זה לא כיבוי, זה קיבעון.זה לא טוהר, זו טהרנות.זו לא תפילה, זו תִפלה.זה לא תעתוע, זו טעות.זה לא זיפים, זה זיופים.זו לא מניעה, זו הימנעות. זה לא צדק, זו צדקנות.  זה? לא! (אגב, ראו עצמכם מוזמנים להעשיר את הקטלוג הזה. נראה לי שהעיקרון ברור).

ליורם טהר לב מלאו אתמול שבעים. אינני מי שאני ללא השירים שספגתי במהלך חיי, ומתוכם – רבים הם שלו, והוא כתב מאות. הנה חלק קטן מהם, והסינון אכזרי – רק כדי לא להעמיס ולייגע. בחרתי את אלה שמשמעותיים עבורי במיוחד. ילדות הכל התחיל (בין השאר) ב"גברת אחת מרחוב בצלאל" – ספר שקיבלתי במתנה כשהייתי בגן חובה. למרבה השמחה, ספרי ילדותי שמורים עימי, כך שתוך כדי כתיבה אני מציצה בספר שכתב טהרלב ואייר להפליא דני קרמן. "גברת אחת מרחוב בצלאל / יצאה ביום […]

כמה שבועות לפני שהופיע בציבור "רמזים", אלבומה החדש של ריטה, היא השמיעה אותו בפני עיתונאים. שיר אחרי שיר, מילים, צלילים וקטעי מידע, התהווה בחלל הסיפור של ריטה כפי שבחרה להציג אותו לעיני כל. אישי, רובו על מערכת יחסים זוגית, שהיא בעיקר אוהבת ושלמה. אחרי שהאלבום הושמע, הורשינו לשאול שאלות. מישהו שאל את השאלה המתבקשת מכל – איך זה יכול להיות???הרי כולנו התוודענו תקשורתית לסיום הזוגיות הספציפית הזאת, ופתאום מושמעת בפנינו מציאות שונה לחלוטין.  האם אלבום חייב בכלל להיות אמיתי? (כלומר "אמיתי"? מה […]

 כשהייתי בן חמש, נהגתי לשבת במיטה ולבקש מאלוהים: תעשה שאחרי שאספור עד שלוש, יחכה לי מתחת השמיכה כלב קטן, גור.אחר כך ספרתי עד שלוש, וחיכיתי רגע. קיוויתי. ואז הכנסתי את היד שלי לשמיכה והתחלתי למשש. ולא היה שום גור. כשהייתי בן עשרים וחמש, לפני שנכנסתי אל הבניין שלי, עצרתי רגע, ליד הכניסה, וביקשתי: תעשה בבקשה שכשאגיע לקומה שלי, היא תשב על המדרגות ותחכה לי.אחר כך הייתי עולה מהר שתי קומות, ולפני הקומה השלישית מאט.אבל היא מעולם לא ישבה שם. כשהייתי "לא", אומר רני. […]

  בעטיפה האחורית של אלבומו החדש של ארקדי דוכין, "נקודת מבט", מדגמן פסנתר. כיאה לכוכב, הוא תופס את רוב השטח לבדו. עומד על מדרכת רחוב, מפגין את חוסר הזדקקותו הנחרץ לנוכחות אנושית שתאפיל עליו.  הפסנתר הזה, וגם פסנתר נוסף, שהשתתף בהקלטות האלבום, הובאו מ"עולם הפסנתרים" – חנות בתל אביב שהיא בעצם מרכז מוזיקה. בשנים האחרונות נוהרים אליה מוזיקאים, מקצוענים וחובבים, כאלה שמתפרנסים מהמוזיקה וכאלה שמפרנסים אותה. הבעלים והמנהל של החנות הוא חמי בנבנישתי, ובין לקוחותיו הקבועים מוזיקאים קלאסיים, אומני ג'אז […]