כל הפוסטים

8 באוקטובר 2007

דפנה והעוגיות

  עוד לפני שנשלף הדיסק האדום, מתפרצת הצבעוניות. פיקניק מצולם על העטיפה החיצונית והפנימית וגולש אל דף המילים. המשתתפים: להקת "דפנה והעוגיות" בתלבושות מרהיבות. הצלמת רונה יפמן צילמה אותם על דשא פראי, בחברת מפה משובצת שעליה מונחים באי סדר הפריטים הבאים: פרוסות של עוגת קרם על צלחות צהובות חד פעמיות, ג'לי אדום בתוך ספלים על תחתיות, חתיכת עוף בצלחת חד פעמית אדומה, שיבולת או שתיים, גיטרה ורולר-בלייד. בשלב הבא, ובאופן מיידי, הצבעוניות הוויזואלית מתגלה גם במוזיקה – הססגונית, המצחיקה והמורכבת […]
8 באוקטובר 2007

נורית הירש, "המיטב"

זמר שכזה לפעמים שיר מוכרח לערער. לפרוץ את העולם המאורגן, לפוצץ אותו בספקות ולהיכנס דרך הסדק כדי לשתול בו ודאות חדשה. לפעמים שיר רוצה להרהר. לשבת בשקט בתוך אדם, לחלום, לשחזר, לזכור ולייחל. ולפעמים, כמו אצל נורית הירש, שיר שואף להעניק ביטחון, להרגיע ולאשר. לבטל את האיום, לחזק את הקיום, להתממש ברצינות המשמעותית, אבל גם בעליזות השטותית. בחינניות ובאלגנטיות. ב-44 השירים שבאלבום "המיטב" שלה, הירש מנשימה את המילים הכתובות עד שהן מתנועעות והולכות. וככה השירים פוגשים אנשים ומתמקמים בתוכם כאילו […]
8 באוקטובר 2007

קרן פלס, "אם אלה החיים"

  לדיסק הבכורה של קרן פלס, "אם אלה החיים", יש פיצול אישיות. בעצם, ניתן בקלות לטעות ולהסיק שמדובר בשני דיסקים, שלה ושל מירי מסיקה. אלמלא קולן השונה, אפשר היה לחשוב שהשירים "זמנים משוגעים", "שיהיה לנו בית" ו"אם אלה החיים" נלקחו מהאלבום של מסיקה, שפלס כתבה את להיטיו. פזמונים כאלה הם כמו שמלות ערב עם נצנצים של קלישאות ("על סף תהום", "נמשיך ללכת הלאה", "לאן כולם רצים"). גם העיבודים בשירים האלה הלומי דרמטיות קיטשית וצעקנית ("להתגבר על זההההה").   זוהי חולשתו של […]
8 באוקטובר 2007

הראל סקעת

"הנני כאן", שר הראל סקעת בגמר של "כוכב נולד", וההצהרה הזאת מהדהדת באלבום הבכורה שלו. כי דיסק ראשון של זמר הוא כרטיס ביקור ותעודת זהות, שמאכסנים את מיטב הוויתו המתומצתת. אין ספק שמדובר בבוגר למופת של "כוכב נולד". יש לו נוכחות נפלאה והוא שר היטב. הדיסק שלו נראה המשך ישיר של התוכנית, רק שבמקום קאוורים, הוא מבצע שירים מקוריים. סקעת נשמע בדיוק כמו שהוא נראה, ובמקרה שלו זאת מחמאה, כמובן. קולו נטול רבב – בלי זיעה מבצבצת, שתקלקל את יופיו, […]
8 באוקטובר 2007

שי גבסו, "במקומי"

מנותק מההמולה התקשורתית-רכילותית של "כוכב נולד" – הסדרה והתופעה, מגיח  שי גבסו, מבוגרי המחזור הראשון, ובידו כבר דיסק שני, "במקומי". חרוץ (הספק מרשים לגילו הצעיר, 22) ומוכשר (כמו באלבומו הקודם, "ארים ראשי", גם הפעם הוא כתב את השירים בעצמו – מילים ומנגינות), גבסו יצר אלבום נעים לאוזן וללב. הוא שר בו בלהט, ברגשנות וברצינות, שלעיתים מעניקים לשירים עודף דרמטיות ותחושת בהילות מוגזמת, אבל למרות זאת, הנאיביות המובהקת של גבסו מעוררת סימפטיה. האלבום הומוגני הן מבחינת הטקסטים של השירים, שמשתלבים אחד […]
8 באוקטובר 2007

גסטהאוס

זמרים ישראלים ששרים באנגלית כבר מזמן אינם קוריוז זניח, אלא סצינה שרק הולכת ומתעצמת.השפע כה רב, עד שנראה שלכל ז'אנר מוזיקלי בעברית, צץ בן דמותו באנגלית. רוקיסטים, פופיסטיים, ג'אזיסטיים, פולקיסטיים. הכל חוץ ממוזיקה מזרחית (בינתיים). אפילו ל"תופעת הפרויקטים" (עידן רייכל, "מטרופולין", "30") כבר נמצאה מקבילה באנגלית ישראלית. קבלו את "GuestHouse". מעוצבים עד לאחרון הפריטים, מופקים היטב ונוצצים מרוב ליטוש. הבגדים של הזמרים, המונצחים על עטיפת הדיסק ובחוברת הטקסטים, מוקפדים כמו השירים, כי הם חלק מהם, ממש כמו הנעליים, הרהיטים שבצילומים הצבעוניים, […]
8 באוקטובר 2007

אפרת בן צור

  סוד האיפוק   מביטה ככה. קודם לא היה לי אומץ להביט… עוד לא שם, אך בקרוב אהיה" (מתוך השיר "עוד לא שם"). אפרת בן צור כבר "שם", בדיסק החדש שלה, ממזגת בהרמוניה בין שתי זהויותיה: היוצרת (שכתבה, הלחינה ושרה) עם היצירה (הדיסק שנקרא על שמה). בין שתי הישויות מחבר קולה העדין, הדק והפגיע. הילדותיות הזו, ברמות מסוימות, עלולה להפוך לגימיק או למנייריזם. אבל לכאן נכנס הערך המוסף של בן צור, כשחקנית מדויקת, שמיטיבה לדעת את סוד האיפוק ונמנעת מהפרזה. עדיין […]
6 באוקטובר 2007

המלצות אלבומים לסוכות תשס"ח, ספטמבר 2007

תתחדשו סוכות רק התחיל, ושמחת תורה באופק. במילים אחרות: עדיין יש הזדמנויות מצוינות להעניק במתנה אלבומים עבריים יפים – לאחרים, ובעצם גם לעצמכם. מה למשל? בשביל זה אנחנו כאן. סגנון קצבי "הד ארצי" ממשיכה במפעלה המבורך, "מבראשית", ומוציאה מחדש אלבומים ישנים, חולקת כבוד לראויים, ואת חלקם מצילה מהכחדת השיכחה. למשל, האלבום "נישואין נוסח גירושין", המבוסס על מופע של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי משנת 73'. במסגרת זו יצא באחרונה "friends" – האלבום הראשון של "עוזי והסגנונות" משנת 70'. הלהקה, שפעלה בישראל […]
26 בספטמבר 2007

למה כתיבה היא חטא?

  מה מקור הביטוי הכביכול מצטנע, אך למעשה – מעושה (ואישית מאוס עלי) "לחטוא בכתיבה"?   למה דווקא כתיבה? מדוע לא אומרים "אני חוטא בציור"? מדוע חטא? ומה העונש?
18 בספטמבר 2007

ליל הרדיו שלי

  לא אמרתי לאף אחד (כמעט). מראש הנחתי קטסטרופה התבזותית, אז מדוע שיהיו עדי שמיעה לפעם הראשונה שבה אני חווה אולפן רדיו מבפנים? היה נעים אמש. היינו דנה בלום השדרנית, שניים אור (ברנע ואלתרמן) ואני (שלושתינו מYנט). היה רדיו תל אביב. היתה תוכנית לילית שניסתה לסכם קצת את השנה במוזיקה הישראלית הלא ממש מיינסטרימית. היו הזדמנויות לתקן עוולות מכל השנה, וגם מרואיינים, ובעיקר שירים. קולי נשמע לי עמום, נמוך ומתכתי, לפחות בדקות הראשונות, אבל אוזניים שאיישתי מבחוץ דיווחו שנשמעתי טבעית לגמרי, כמו ביומיום. היה […]
12 בספטמבר 2007

סיפור לראש השנה

 אחרי הרמת הכוסית כולם הלכו הביתה, כולל גל, שדווקא רצתה להישאר איתו באולפן. "עדיף שלא", הוא אמר לה. "שאני אעזור לך לנקות אחריהם"?"תודה, אבל לא. נדבר אחר כך, טוב"?"אולי".  נועם הופיע שוב והשתהה לפני שאמר לבסוף "אז שנה טובה"."שנה טובה, שנה טובה"."טוב טוב. אני הולך. מה קורה לך"?"חשבתי שכבר הלכת". נועם היסס. ממש ראו עליו שהוא שוקל אם להיפגע או לוותר. ואז חייך אליו וטפח בחיבה מסורבלת ישר על הנקודה הרגישה שבין העורף לגב. "זאת היא עונה כזאת, חבוב. זה רק […]
31 באוגוסט 2007

שבבים מסידור תיקיות

  תגידי לי שלא נרגעת מאז אתמול. שחזרת למחברות הישנות. שלא ישנת בלילה כי באסים הלמו בראשך. שניסית להיטשטש והתחדדת עוד יותר.שחיפשת אותי. שרצית להזהיר ופתאום התחרטת. שהיססת בגלל המחשבה שאולי את לא כל כך יודעת. בבוקר הוא נכנס לחדר ומצא אותך בין כלי נגינה ישנים, נכלמים מחוסר שימוש,  רישומי אקורדים ומכתבים מתקופות בלי אימיילים. ביקשת שיתעלם. עדיין חשבת עלי, משוכנעת שאזהרותייך העקיפות לא יועילו, ושתצטרכי ליצור איתי קשר ישיר. איך מטעינים את החיים ברעש הנפלא והמהודק בהתפרצותו? זה מה שאני חושב עכשיו. […]
3 באוגוסט 2007

"אני רוצה להיות צליל" – ראיון עם שרון מולדאבי

לפני עשר שנים שרון מולדאבי ניגן על הפסנתר בביתו, ופתאום התברר לו עניין מהותי. "עד אז הייתי עסוק בשאלה מי אני", הוא נזכר, "ואז הבנתי שבעצם אני צריך להגיד את זה הפוך – אני מי. כי יש צליל בשם מי, ואני רוצה להיות צליל. לצורך העניין יכולתי להיות כל צליל אחר, אבל אם נניח הייתי הצליל מי, אז במקום לשאול מי אני כל הזמן, הייתי יכול להגיד 'אני מי' – לעצמי וגם לאנשים אחרים". ככה בעצם הוא חוֹוה מוזיקה – […]
15 ביוני 2007

ותפליג לים אחר

  1.   מיכאל (מילים: מרים ילן שטקליס, לחן: שמוליק קראוס. ביצוע: ג'וזי כץ). "חיכיתי חיכיתי, בכיתי בכיתי, ומי לא בא? מיכאל" – אי אפשר לדייק יותר בצריבת הציפייה והאכזבה. מי אמר שהילדות היא גן עדן? מי אמר שעוצמות הרגש בכלל משתנות כשגדלים? מי אמר שגדלים?       2.   שמתי לי פודרה (מילים: מתוך "אמא אווזה", לחן: אביתר בנאי, ביצוע: אפרת בן צור ואביתר בנאי). "עכשיו רק חסר שיבוא החתן" – עדיין ילדות, אבל הפעם זה בעצם שיר משחק. הציפייה היא יותר […]
14 ביוני 2007

"אנחנו אוף שימחעס"

אפרת בן צור וקרני פוסטל נדהמו יום אחד לגלות שיש להן כמה שירים עם אותם שמות. "לשתינו יש שירים בשם 'צוללת', 'קח אותי' ו'שמש', ובכלל לא תיאמנו את זה", מספרת בן צור. יש לכן הסבר לתופעה הזאת? "זה פשוט קרה", הן עונות ביחד. השתיים נפגשו בפעם הראשונה כאשר פוסטל והצ'לו שלה התארחו באלבומה הראשון של בן צור, "צוללת". בהמשך בן צור הזמינה את פוסטל להתארח בהופעה שלה ובאלבומה השני, ובמוצאי שבת הקרובה (16.6) הן יתאחדו שוב לכמה שירים במסגרת הופעה […]
1 ביוני 2007

רוקנרול ופיוטים (הגרסה המורחבת)

חוזרים למקורוק   אוניברסיטת ת"א, ינואר השנה. ערן צור ויובל מסנר שרים ומנגנים עם הפייטנים הירושלמים הרב דוד מנחם ואלעד גבאי. הרפרטואר: שירי רוק של צור ופיוטים עתיקים. על הבמה גיטרות וצ'לו לצד קאנון, דרבוקה ו(חליל) נאי. "למולדת שובי רני צהלי בת יפהפיה", שר צור בטבעיות מוחלטת פיוט יהודי טוניסאי שחיבר אשר מזרחי ללחן ערבי. דוד מנחם מתמוגג: "כל כך יפה איך שערן התל-אביבי הזה שר ככה פיוט צפון-אפריקאי". הקהל נרגש מהחיבורים האלה ומגיב במחיאות כפיים חפלאיות ובצעקות רוקיות. כל […]
18 במאי 2007

מופע המחווה למירי אלוני – הילולים ותסכולים

כל כך הרבה לא נכנס לביקורת ההופעה ההיא, שפורסמה השבוע ב-ynet. נראה לי קצת מגוחך לתעד את ה-"לאאאא! בבקשה אל תלכו"! שזעקתי בשקט כשלהקת "אחרית הימים" עמדה לעזוב את הבמה. עברו כמה ימים, ועדיין אני מתקשה לשמוע מוזיקה. כל שיר מחוויר כרגע ליד הקולות שנשארו בי מההופעה. מתסכל אותי שעם כל המוזיקה המצוינת שנוצרת כאן (הפסקה לצורך טמינת הראש בגומת חול נטולת גלגל"צ) – ה"מבוגרים" עדיין מנצחים את ה"צעירים", למרות הייתרונות המוכחים של הנעורים. לא כל המבוגרים, אבל יוצרים כמו […]
13 במאי 2007

רם אוריון, אלבום כן, מאי 2007

אכן כן מה קורה לשירים בדרכם הארוכה מהיותם רעיון צלילי או מילולי ועד שהם בוקעים מתוך תקליט-אור? האם התחנות במסלול הזה – הכתיבה, השיופים, ההקלטות הראשוניות והשלבים הסופיים, מרחיקים או מחזקים את אותו צורך בסיסי של היוצר לבטא משהו חשוב? לעיתים, התוצאה שאיתה נפגשים המאזינים נשמעת יפה ו"נכון" לאוזן, אבל מרוב ליטושים והעשרות משהו נחלש בתיאבון הראשוני של המבצע, והוא שר נפלא אך באופן מכאני. לרם אוריון אין קול "יפה" או מושלם, אבל באלבומו "כן" הוא נשמע טרי כאילו עברו […]