כל הפוסטים – עמוד 5 – סך הקול

9 בדצמבר 2022

צליל מכווץ: חמש שירים ואסוציאציות – לזכרו של יצחק קלפטר ז"ל

"יהיה בסדר, תאמינו לי", חתם יצחק קלפטר את השיר "טל על פרחי הזמן" שהלחין למילים של מאיר גולדברג, ממש לא מזמן. טל סונדק שר איתו את השיר האופטימי, שלא לומר נאיבי, באביב האחרון, עם לחן קלפטרי יפהפה שהוכיח שכוחו היצירתי – לא רק שלא נחלש אלא שאפילו התחדש. ובחיי שנדבקתי, והאמנתי לו. בשנות ה-90, בעיתון "העיר" התל אביבי, הוחלט לברר אחת ולתמיד מהו סולו הגיטרה הישראלי הטוב ביותר. זו הייתה משימה יומרנית וקשה – כי הסתובבו, ומסתובבים כאן, גיבורי גיטרה […]

25 בנובמבר 2022

25 בנובמבר 2022

הגיע הזמן לעשות קאבר ל"שושנת פלאים"

היֹה היה, עד לא מזמן, שושן פלאים. צביקה פיק. מוזיקאי-יוצר עמוק ומרהיב, וססגוני בהופעתו כמו ורד ריחני-קוצני, עם עלי כותרת קטיפתיים ומרובי שכבות. בקיץ האחרון עזב את עולמנו ולנו נותרו שיריו. צביקה פיק נהנה להציג את מלוא קשת צבעיו וגווניו המוזיקליים. וכך, לצד הפופ הקופצני, העולץ והנוצץ, הוא זהר גם מהילת ההלחנה של שירי משוררים – שהוא שר אותם במלוא תשוקתו השירית, השמחה, שלעיתים טשטשה את המלנכוליה ששכנה בחלקם. פרויקט "הגיע הזמן לעשות קאבר ל" באתר "סך הקול" – נועד […]

4 בנובמבר 2022

שישי של אחרי הבחירות

אחרי כל הרעש. אחרי המתח האינטנסיבי של חוסר הוודאות, ואז: הידיעה. ואז: תוצאותיה והשלכותיה. ואז, ובמקביל: אופוריית המנצחים, וייאוש המובסים – נחוץ שקט, להִרהור ולהבנה. לתת זמן. ותמיד לתת אמון בהלחמה החזקה והפלאית שבין המנגינה למילים של שיר טוב. אז בואו נפנה מקום להילריות המרפאת והמאלחשת של המוזיקה. זו שלוחשת למנצחים: הביאו את הענווה. זו שמלטפת את מצוקת המובסים בתנועה מעגלית המרמזת על כיווני המטוטלת המשתנים תמידית. אפשר לקרוא לזה דמוקרטיה, אבל מדויק יותר לומר – חיים. והנה 4 שירים […]

30 באוקטובר 2022

המלצות לאלבומי בכורה של יוצרים צעירים: ליאור אקרמן, נועם קליינשטיין ויהונתן בראון

חדש ומומלץ: שלושה אלבומי בכורה, שני יוצרים צעירים ויוצרת צעירה ליאור אקרמן / "קו פרשת המים" עם כריזמה קוֹלית שהוא מבטא בביטחון משוחרר, ליאור אקרמן כואב ומשלים עם מורכבות החיים באיפי שלו "קו פרשת המים". בין השירים-סיפורים הקליטים שלו, המעידים על יכולת התבוננות רגישה לניואנסים, יש לו שיר שכתב לבתו, על המעבר שלה מילדות לבגרות, ועם קשר או בלי קשר – גם אליס מארץ הפלאות נוכחת באלבום, ב"שיר מבוא" מאת לואיס קרול בתרגום אוריאל אופק. זוהי בעצם […]

4 באוקטובר 2022

קול הסיפור: פסקול השירים של הספר "שעת אפס"

יום כיפור נקרא גם יום הדין. רבים חווים בו את אימת המוות – מגזר הדין השמיימי שעלול להיות קטלני. מעשים רעים, חטאים, עוונות ואשמה נשקלים במאזני הלב לצד חסדים, חמלה, חברות טובה ואהבה. פנקסי הנפש נשלפים וחשבון הנפש מתחיל. ולפעמים משתררת גם אדישות גדולה, לצד הדחקה, הכחשה או חוסר חיבור. ושקט. שקט שאין כמוהו. חיצוני ולפעמים גם פנימי. ובשקט הזה, נכנסות המשאלות והתקוות – הגדולות, הקטנות והעקרוניות. והמשותף להן הוא תאוות החיים. או היפוכה – האובדן והאובדנות, החידלון, הפחד. פחד […]

25 בספטמבר 2022

השירים של תשפ"ב – שת"פ עם "כאן 88"

כמה טוב לסיים שנה עברית, ולהתחיל שנה עברית חדשה, בתחושת שפע תרבותי מקורי ואיכותי. ובעיקר כיף כשזה נוגע למוזיקה הישראלית – הסיבה לאתר הזה. עונג וכבוד בשבילי להשתייך ל"88 שיודעים" – יוזמה של תחנת הרדיו כאן 88, שגייסה רשימה מפוארת של אנשי תרבות שיעזרו לה להרכיב את רשימת שירי השנה שלה. מומלץ ושווה להקשיב לשירים (לא חייבים בבת אחת 🙂 ) ולקרוא את הנימוקים לבחירות. ולפני שתצללו, הנה שיר השנה הפרטי שלי. גם הוא היה חלק מהרשימה שהתבקשתי לדרג, אבל […]

16 בספטמבר 2022

מוזיקה היא לא רק מוזיקה – פסטיפונץ' באוזן השלישית, אמצע אלול 2022

זאת לא ביקורת הופעה. זה תרגום כושל של ניצוצות מהלב שלי. ניסיון נואל להעביר משהו ממה שהתרחש אתמול ושלשום בחדר ההופעות הקטן ב"אוזן השלישית". יומיים רצופים של פסטיפונץ' – החגיגה של ההוצאה המחודשת על גבי תקליט של האלבום הראשון של הלהקה האהובה עליי. בערב הראשון הופעת עמידה, שהוקדשה לשירים היותר עזים שלהם (לפחות עיבודית, כי כל שיריהם חזקים). הערב השני – הופעת ישיבה, שהוקדשה ל"בלדות" (ניסוח שלהם, שבמילא התרוקן ממשמעותו כשבסוף הקהל התבקש לעמוד על רגליו ולהשתתף איתם, משולהבים, בהנבעת […]

9 בספטמבר 2022

עשרה שירי אור לאוריאת בת העשר

כמה גוונים של אור יש בה. כמעט כמו מספר המשמעויות שיש לאור עצמו – פיזיקלית, ויזואלית, סמלית, רגשית, וכולן שזורות בה. ליום הולדתה, בחרתי שירי אור. שיר לכל שנה שלה – ובכל אחד מהם טמונה זווית אחרת של האור. ותוך כדי האזנה ברצף – התגלו לי משמעויות משותפות לכל השירים האלה, כולל רמזים מפורשים או נסתרים לאינסוף. אור / מילים ולחן: נעמי שמר. ביצוע מתוך ההצגה "סימני דרך" בהבימה בשיר הזה יש סוד. הוא לא רק אור עולץ וצוהל […]

2 בספטמבר 2022

שלומי שבן מהלל את אלוהים, הסוסים של אלעד שודלר באים, ואלי גורנשטיין חוגג שבעים

אלעד שודלר, באלבומו החדש (והחמישי שלו) "סוסים דוהרים", מנכיח את אברה מנגיסטו – החטוף שבשבוע הבא ימלאו שמונה שנים לשביו בעזה, וחוסר השבתו הוא חרפה עלינו כחברה. בשיר הפותח שנקרא בפשטות "אברה מנגיסטו", שודלר מטיח את האמת: אף אחד לא מביט בשעון / הים גורר חול על בטון / אולי בגלל שככה זה כאן / אולי בגלל שאתה לא לבן. הסוסים של שודלר מדהירים שירים-סיפורים עם יופי מוזיקלי שמזכיר טרובדורים עבריים כמו אהוד בנאי ועמיר לב ומעורר חשק לצאת למסעות […]

21 באוגוסט 2022

דמדומים בנשמתו – לזכר צביקה פיק

רק צביקה פיק יכול לשיר שיר על בדידות בעליזות קופצנית ושמחה, ולזכות במקום השני בפסטיבל הזמר בשנת 1979 (במקום הראשון לא היה לו סיכוי, כי זה היה הקדם אירוויזיון של "הללויה"). אז למה הוא שר בעליזות? כי השיר "אין לי איש מלבדי", מאת שמואל קרול (שכתב גם את "גבריאל" שפיק הלחין ועופרה חזה שרה) הוא שיר של העצמה עצמית והנעה לפעולה – על כך מעיד הפזמון: "אם אין אני לי – מי. וכשאני עצמי, אין לי אלא חלומי. אין לי […]

13 באוגוסט 2022

חמי רודנר, גברת פרספקטיבה ורוקנרול במצב צבירה חדש

פעם הוא היה רותח, הרוקנרול, רוטט ונושף מחימה. פעם סָדַק עצמות מעוצמות הייסורים של יוצריו ושל הקהל שנפשו השתקפה דרכם. גם היום עודו כזה – הכול תלוי במצב הצבירה (או הצריבה או הרביצה). אבל רוקנרול הוא לא רק מצב נפשי או תודעתי. הוא קודם כול, ובראש ובראשונה – מוזיקה. וכשהיא במיטבה – חווים אותה ונוצרים אותה בו זמנית בתיבת החסדים הפנימית. אוגוסט תל-אביבי, ערב טו באב. עיריית תל אביב מפרגנת את "חמישקיעה" – הופעות חינמיות לכל המשפחה בימי חמישי, לפנות […]

5 באוגוסט 2022

ואז באה נונו – פוסט אורח מאת נ.מ

נונו (נעמי אהרוני-גל) היא תופעת הפופ הישראלית החדשה והמנצנצת של הקיץ הזה. באלבום הבכורה המדובר שלה, "סטטוס", היא מתגלה כיוצרת שכיף להקשיב למוזיקה שלה – כולל המילולית. יש לה קול מובהק משלה, ובמקביל היא מהדהדת גם את שפת חבריה לדור ה-Z – בדומה למוזיקאים שנסקרו באתר הזה כמו אולי דנון, עמנואל יצחק לוי ועיליי אשדות (שהפיק איתה את האלבום) – וגם הסופרת מאיה קלופמן שפסקול ספרה "ויסקי לארוחת בוקר" הוגש כאן. אז במה נונו שונה מכוכבות הפופ של התקופה כמו נועה […]

22 ביולי 2022

קול הסיפור: פסקול השירים של הספר "תחת השפעה"

לא יכולתי – וגם לא רציתי – להישאר אדישה כלפי גיבורות הספר "תחת השפעה" מאת אסתי הלפרין (הוצאת שתיים). "חובק בחוזקה, קושר" – כך מגדירה האקדמיה ללשון עברית את המילה לופת. וזה מה שקרה לי – נִלְפַּתִּי. נסחפתי איתן בפיתולי חייהן (כולל החיים שלאחר המוות, של אחת מהן), כמעט חסרת נשימה. לרגעים, ניסיתי לעצור אותן, תוהה בקול גבוה מרוב סימני שאלה: "באמת?", "את רצינית?". ותמיד התשובה שקיבלתי הייתה כן. אבל אז גם באה ההשהיה: "אם כי"… וכאן אני עוצרת – כי […]

16 ביולי 2022

להקת פונץ': העבר מתחדש בהווה

אני אוהבת את להקת פונץ'. זוכרת איך הרדיו והטלוויזיה של שנות ה-90 חגגו את "ונדמה שישוב", "עדינה" ו"אני מאוהב בבחורה מבת ים" שלהם. בהמשך, הם עברו תהפוכות, נפרדו והתאחדו ושינו צורות, ויצרו כל הזמן – ביחד ולחוד. בתחילת שנות האלפיים כבר התחלתי להכיר אותם באופן קצת יותר אקטיבי. האלבום הראשון שלהם אזל מהחנויות כבר בהתחלה. ואז צץ בצורות אחרות. הם הוציאו מאז אלבומים נוספים, אבל תמיד בושם הגעגוע אליהם היה חמקמק באוויר – מתחזק ומתנדף לסירוגין, ונפש הקהל שלהם השתוקקה […]

1 ביולי 2022

הגיע הזמן לעשות קאבר ל"המקום הכי נמוך בתל אביב"

המקום הכי נמוך בתל אביב הוא לא גיאוגרפי, אלא נפשי. אסתר שמיר זיהתה, כתבה את ממצאיה וחשפה אותם, עם פגיעותם ועוצמתם. התוצאה: השיר "המקום הכי נמוך בתל אביב", שיצא בקיץ 1981 ונמצא באלבום הבכורה שלה שנקרא על שמו. זה היה חידוש מסעיר – אישה! ישראלית! כותבת! מלחינה! ושרה! רוקנרול! בעברית! כשמביטים עליה בהקשר הזה, רואים חלוצה. כשהיא הביטה בעצמה, בוודאי ראתה את מה שהשיר מתאר: מלחמה פנימית, ובמילים שלה: "מישהו יפסיד עצמו בקרב". וזהו הסוד של השיר, ויופיו, ותהילתו – […]

25 ביוני 2022

יהוא ירון נגד השטן – סימני קריאה להקשבה

"כשהייתי קטן הקשבתי לשיר מהרדיו וחיכיתי לראות איך העולם לומד העולם לא ילמד משירים יפים מי בכלל מקשיב למילים" [מילים ולחן: יהוא ירון] כשהוא עמד השבוע על הבמה, בהיכל התרבות בת"א, עם המוזיקאים העוצמתיים שהוא התברך בהם, בהופעת ההשקה של האלבום החדש – הקשיבו למילים, ועוד איך, וגם מִלמלו אותן ביחד איתו. יש ליהוא ירון קהל משלו – שמבין ומזדהה ואוהב. אבל העולם הזה? כלומר שאר העולם? מה יהיה איתו? הוא באמת לא לומד משירים יפים. וחבל. אבל אם […]

17 ביוני 2022

קול הסיפור: פסקול השירים של הספר "ויסקי לארוחת בוקר"

בגיל 20 החיים מתחילים באמת. בפעם הראשונה – אנחנו ברשות עצמנו. מאחור – 12 שנות לימוד + צבא/שירות לאומי. מלפנים – מרחבים ריקים שהפעם בחירת הצבעים, הצביעה והעיצוב שלהם תלויים באדם אחד – בי. תחושת החופש – מסחררת, משכרת – אולי גם משקרת. מה עושים עכשיו? על זה "ויסקי לארוחת בוקר" – רומן הביכורים היפה של מאיה קלופמן (הוצאת מטר). ומאחר שכמו גיבוריה, גם היא בשנות העשרים שלה – יש לנו הזדמנות מצוינת לקבל הצצה עדכנית על מה שקורה אצל […]

3 ביוני 2022

שיר הישארות – לרות

רות זה שיר הישארות את היית אבלה הם חשבו שנשארת בשבילה אך נשארת בשבילו הוא חי בעיניה, גדולות רות הדמעות הנובעות הן שקופות ושתיכן עייפות העיניים מראָה כל שנה, כל שעה. רות זה שיר הישארות בשדה חיטה עָפָר היה מיטה והוא הופתע. רות תמיד תהיה זרוּת לכל זרוּת יש צבע שעורה בכל פרידה יש מי שנשארה ואז בועז.