לאוֹרי מרק יש ביטחון טבעי, מין קול שמתריס מבעד למילים: "תעשו מקום, אני כאן". אפשר היה להיווכח בכך כבר ברדיו, שקיבל בתשואות פלייליסטיות את "לא לדבר על מין" – שיר הנושא מאלבום הבכורה שלו. קשה להאמין שמדובר באלבום ראשון. הכריזמטיות של מרק לא מתבטאת רק בתשוקה המוחצנת שבה הוא מבצע את הרוק התיאטרלי שלו, אלא גם בשירים עצמם. כולם מתלבשים על האוזן, מחליקים פנימה, ומיד מעיפים גבוה, גם מבלי להיות קלי משקל.
 
מרק, שעוסק בעריכה עיתונאית, לוקח ממנה את המיומנות לקַשר ולתקשר. שיריו מורכבים על רצף שיוצר מכלול שלם. מוזיקלית זה מתבטא למשל בשירת ה"לה-לה-לה" המועתרת על השיר הפותח "להתפתות" ועל שיר הסיום "לא אשאר כאן" (שמאמץ גם מוטיב מוזיקלי מ"לא לדבר על מין") ובכך מבצע סגירת מעגל מושלמת. התקשורתיות של מרק ניכרת בשיריו הקליטים. הוא יודע  שכדי ליצור להיט לא מספיק תבלין גימיקי של פרובוקציה מילולית. צריך גם להוסיף לחן "תופס". וזה בדיוק הכישרון שלו, לחבר ביעילות בין הלחנים היפים, למליצות שמסתירות סכינים ולהגשה הרוקית-קברטית. לעיתים הוא מעוות את קולו ומשחק בו בהפרזה מבדחת, "אופראית" ומתחכמת שמקשה להבין אם הוא ציני או שר בכנות. מתחת תלבושת הקול המנופחת אומנם יש תוכן, ובכל זאת, מרק מרגש יותר כשהוא משיל את הכיסויים ומביא את עצמו נטו.
 
ההפקה של אורי כנרות ("בום פם", "בלקן ביט בוקס") משרתת היטב את האלבום באמצעות העיבודים שמבוססים על כלי נגינה עשירים בתבונה, כלומר מחדדים את המוזיקה ולא מעמיסים עליה. תורמים לכך הנגנים המצוינים שמתבטאים בסולואים יפים כמו למשל הסקסופון האלגנטי של אייל תלמודי ב"וולפגנג" והחצוצרה של ספי ציזלינג ב"ים המלח". 
 
העולם המילולי של מרק ניזון ממקורות מרשימים. קשה למצוא רוקר ישראלי צעיר שהתפריט התרבותי שלו, שמחלחל לתוך שיריו, מורכב מגתה שמשובץ בחן ב"בדם", המשורר טאהא מוחמד עלי, שמצוטט בשיר היפהפה "לרוץ אל החולות" (בהשתתפות המרנינה של תמי ענבר), והסופר הצרפתי ז'אן בלוך מישל שמצוטט ב"ים המלח". חבל רק שהעיצוב של החוברת מקשה לקרוא את המילים  (הערה שלצערי נאלצת לחזור על עצמה בביקורות האחרונות). לצד הנואשות המסויטת ומשחקי המילים המקוריים מתקיימת בשירים של מרק ערגה לימים טובים יותר, שבהם למשל תהיה רכבת בתל אביב וים המלח לא ייעלם. 
 
אפשר לחוש בכמיהה הזו בשיר הנושא, כשמרק שואל "מי זה דופק על דלתי"? הוא עצמו מתדפק עכשיו על שערי המוזיקה הישראלית, שנפתחים אליו. זה בדיוק מה שצריך כאן עכשיו. אלבום קיץ כיפי ואינטליגנטי.        
 
"לא לדבר על מין", אורי מרק, "צוללת הפקות", "התו השמיני" 

פורסם ב-ynet ב-6.5.09